צהרים

(ראה גם: חצות)

רש"י:

בצהרים - זה מתורגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי, ובלע"ז דיזנר, ויש הרבה בגמרא, שדא לכלבא שירותא, אבל כל תרגום של צהרים טיהרא. (בראשית מג טז)

רמב"ן:

...וכעלות השמש וכל עת היותו במזרח יקרא בקר, והוא ארבע שעות כמו שהעידו על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות, ואחר הבקר יקרא העת צהרים כמו שנאמר מהבקר ועד הצהרים, והן שתי השעות החמישית והשישית, והוא מלשון צוהר תעשה לתיבה, כענין זוהר, ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתים, והנה הם שני צהרים או מפני שיצהירו כל הצדדין, כי בבקר האור במזרח ובערב הוא במערב ובאמצע היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדים... (שמות יב ו)

מצודת דוד:

בצהרים - העת המוכנה ביותר למלחמה. (ירמיה ו ד)

מלבי"ם:

בצהרים - כי המעונגה הזאת תישן אז ולא תלחם. (שם)

צהרים - מציין זהר השמש וצהרו בחצי היום, ובא במספר הזוגי על שזורח ומצהיר אז לרוח מזרח ומערב בשוה בלי נטיה. (הכרמל)

רש"ר הירש:

צהרים הוא ביטוי יותר נכון מאשר חצות היום, חצות היום איננו אלא נקודת זמן, צהרים מציין את השעה שבמחציתה הראשונה ישלוט האור העולה ובמחציתה השניה האור השוקע. (בראשית מג טז)