צואר

זהר:

מה צואר כל תקוני האשה תלויים בו, כך בית המקדש כל תקוני העולם תלוים ושורים בו, ובארוה, שכתוב על צוארינו נרדפנו, (פירושו) על בית המקדש, שהוא צואר, והיופי של כל העולם...

מה צואר כיון שנשחת נשחת עמו כל הגוף, כך בית המקדש, כיון שהוא נשחת ונחשך, ונחשך גם כן כל העולם, והשמש אינו מאיר ולא שמים וארץ והכוכבים... (ויגש צג)

תלמוד בבלי:

...רבי אליעזר בן יעקב אומר (מודדין) ממקום שנעשה חלל מצוארו, מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב, כדכתיב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים. (סוטה מה ב)

מדרש רבה:

ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך, וכי שני צוארים היו לו לבנימין, אלא א"ר אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בתי המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב, ובנימין בכה על צואריו ראה שמשכן שילה עתיד ליעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב. (בראשית צג יב)

תרגום יונתן:

צוארך כמגדל השן - אב בית דין הדן דינין חזק לכפות העם כשלמה שעשה מגדל השן וכבש העם. (שה"ש ז ה)

רש"י:

צוארך - ההיכל והמזבח שהם זקופין וגבוהים, ולשכת הגזית העשויה לחזוק ולמגן כמגדל השן. (שם)

אבן עזרא:

על צוארי - ימצא ברבים וביחיד ובתוספות נו"ן (מצוארוניך) והאל"ף אינו נעדר. (בראשית מה יד)

מהר"ל:

...וכן מה שאמר לזבין אונקא כי יש בזה חכמה מה שיש בצואר ג' מיני בשר, כי שם מתחברין שני הצדדין בבעל חי, וראוי שיהיה כולל הרבה מיני בשר, כי אינו דומה מקום הצואר לשאר חלקי הבהמה, כי לפי גודל ורוחב כל מין בשר בפני עצמו אבל הצואר הוא דק וקטון לכך שם יכללו כל המינים, ויש בזה דבר חכמה מענין הצואר אשר הוא מישור הצדדין. (חידושי אגדות שבת קמ ב)

על צוארי - נקרא לפעמים לשון יחיד על שהוא אחד, ופעם רבים שמחבר שני צדי האדם, ומה שבכו עכשיו על החורבנות כענין "בבכי יבואו", שכל זה מורה על העתיד. (גור אריה בראשית מה יד)

העמק דבר:

על צוארי - מקרי ב' צידי הצואר, על כתף אחת ואחר כך על השניה. (בראשית מה יד)

שם משמואל:

במדרש רבה (צ"ג) ויפול על צוארי בנימין, אמר רבי אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בתי המקדשות עתידין להבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב וכו'. ואיתא במפרשים שבית המקדש נקרא צואר, כמו שכתוב (שיר ד') "כמגדל דוד צוארך", (שם ז') "צוארך כמגדל השן". והטעם שנקרא בית המקדש צואר הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי כמו שהצואר הוא ממוצע בין הראש והגוף, כן בית המקדש ממוצע בין העולם העליון לתחתון. ויש להוסיף ביאור על פי שיש בלקוטי התורה מהאר"י ז"ל (וישב) כי יש ג' ענינים בצואר, והם נרמזים בשר המשקים ושר האופים ושר הטבחים, הקנה, והושט והורידין, והנה כמו בגשמיות כן ברוחניות, הקנה מוציא קול בתורה ובתפלה, והושט הוא המאכל כשהוא בקדושה לברר את חלקי הקדושה שנמצאים במאכל, והורידין הם המוליכין את בירור הדם מהלב למוח, וכן ברוחניות את רעותא דליבא שעולה מהלב למוח, ובדוגמא זו הוא בית המקדש, התפילה, כי כל התפילות אפילו מסוף העולם עולין דרך בית קדש הקדשים... הקרבנות שנקראים אכילת מזבח מתיחסין לושט, הוידוי ושבירת הלב שעל הקרבן ורעותא דליבא מתיחסין לורידין. וכל שלשה אלו מחברין את העולם העליון והתחתון דוגמת מוח ולב. (ויגש תרע"ג)