צופר

(ראה גם: איוב)

 

ויען צופר הנעמתי ויאמר. הרוב דברים לא יענה, ואם איש שפתים יצדק... החקר א-לוה תמצא, אם עד תכלית ש-די תמצא... אם און בידך הרחיקהו, ואל תשכן באהליך עולה... (איוב יא א והלאה)

ויען צופר הנעמתי ויאמר. לכן שעיפי ישיבוני ובעבור חושי בי... (שם כ א)

תנא דבי אליהו רבא:

מכאן ואילך התנבאו לעכו"ם אליפז התימני, ולבדד השוחי, וצופר הנעמתי... (פרק כח)

רש"י:

ותאמר - להקב"ה זך לקחי ובר הייתי בעיניך. תעלומות חכמה - ותדע כי כפלים לתושיה יש לתורה שלא קיימת. כי תשה - כלומר הרב יש לו עוד חוב עליך בדברי עונך. החק א-לוה תמצא - שאתה סבור שקיימת הכל... (איוב יא ד והלאה)

רמב"ן:

צופר מחזק דברי חבריו שאיוב חטא, ומוסיף כי דברי אלקים יש נגלים ויש נעלמים, ויש שחומל על רשעים למען ישובו, וכל שכן שלא יעשה רע לצדיקים, ויסורי איוב הם למען ישוב. ועיקר קושיתם היא על רשע וטוב לו, ואיוב טען שהוא צדיק, ומשלא האמינו לו טען מדוע רשעים מתים בשלוה. (איוב יא ב)

רלב"ג:

כי ישה לך א-לוה מעוונך - רוצה לומר שהשי"ת העלים ממך ושכח אותם דברים רבים עוית בהם ואין אתה משער שיהיה לך עון בהם, ואולם אמר זה לפי שהיה רואה שהאדם יחטא כשלא יעשה טוב תמיד להשתדל להשכיל ולדעת השי"ת כפי היכולת, ולזה תחשוב להיותך צדיק והנך חוטא. וזה האופן מהעיון כאילו העלימו השי"ת מן האדם, רוצה לומר שלא בראו באופן שיוכל להשיג זה... (שם שם ו)

אלשיך:

כפלים לתושיה - היה יכול למצא, ונענש על בטול תורה, ועל כן רמזו חז"ל ג' נצטרעו על שדבקו באדמה, קין, איוב ועוזיה, רוצה לומר שלא עשו עסקם בתורה קבע. החקר א-לוה - התוכל לעמד במה שיחקרוך על עסקך בתורה עד פרטי מעשה מרכבה... (שם)

לעיל פירשנו שצופר תלה יסורי איוב בביטול תורה, ועתה בשמעו דבריו שהתריס והכלימם אמר שעיפי ישיבוני - ממחשבתי הראשונה, כי ודאי יש בו עון וחטא על הנפש. (שם כ ב)

משיב יגע - על ידי שלא תקנת המשתאות בצדקה, חטא זה גרם גם שדברת נגד ה' ולא הועילו יסוריך. כי רצץ - ואל תאמר שהוא רק שב ואל תעשה, כי יחשב כאילו רצץ הדלים ביד, וכאילו גזל מביתו כי חלק העני אצלו. (שם שם יח ויט)

מלבי"ם:

כפלים לתושיה - אנו נשיג מהדברים רק החיצוניות ולא מה שהם בעצמותם, ואם כן לא נשיג תעלומות חכמה, ואם תשיג התעלומות תדע שאינך צדיק, כי לא השלמת נפשך כראוי לה. (שם יא ו)

איוב לועג על שטת צופר שהאדם לא ישיג מהות הדברים כי אם רק ישיג בחושים, ואם כן לא ידע האדם ידיעה ברורה כלל. וכן לועג לדברי צופר שהידיעה האלקית לא תכריח הבחירה, ושיש גמול אחר המות. (שם יב ב)