(ראה גם: תלמיד חכם)
א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקמית, א"ל שפיר קאמר... (ברכות טו א)
...שאני צורבא מרבנן דקב"ה תבע ביקריה. (שם יט א)
..דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו כצורבא מרבנן דמי. (שם מז ב)
אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן, ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן. (שבת כג ב)
ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא בכמה דלא מהפיכנא בזכותיה. אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא, מאי טעמא דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו. (שם קיח ב)
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסקי ביה דבי ריש גלותא זוזי... אמר להו צורבא מרבנן הוא, שבקוהו. (שם קכא ב)
א"ר יוסף נקיטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני, והא קא חזינן דמיעני, אם איתא דמיעני אהדורי אפתחא לא מיהדר. (שם קנא ב)
...אי צורבא מרבנן הוא אמרינן שמעתא משכתיה. (עירובין לט א)
אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה, רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה, אמר ליה זיל אמטייה לרבא, אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה... (שם סג א)
אמר אביי הילכך האי צורבא מרבנן לא לפתח בעידניה באורתא דתליסר דנגהי ארביסר דלמא משכא ליה שמעתתיה ואתי לאימנועי ממצוה. (פסחים ד א)
...א"ל הואיל וצורבא מרבנן את תא ואימא לך... (שם סב ב)
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה... (ביצה כ ב)
אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר, לוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. (יומא כא א)
אמר רבא צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא ליגמע גמועי. (סוכה מט ב)
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה'. ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם, שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע. (תענית ד א)
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא לישיילה קמיה דשכיח קמיה רבנן דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה. (מגילה כז א)
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי, א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא... ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח בארעא דישראל דהוי תני הלכתא בכ"ד שורתא... (שם כח ב)
אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא. (מו"ק ו א)
אמר רב יוסף צורבא מרבנן עביד דינא לנפשיה במילתא דפסיקא ליה. ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה, א"ר יהודה היכי ליעביד, לשמתיה צריכי ליה רבנן, לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא... מר זוטרא חסידא כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא ברישא משמית נפשיה והדר משמית לדידיה, כי הוה עייל באושפיזיה שרי ליה לנפשיה והדר שרי ליה לדידיה... כי הא דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא... ההוא אלמא דהוה קא מצער ליה לההוא צורבא מרבנן, אתא לקמיה דרב יוסף א"ל זיל שמתיה, א"ל מסתפינא מיניה... (שם יז א)
...אמר כמה לית ביה דעתא להאי צורבא מרבנן. (שם כו ב)
רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא, כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה, אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא... (חגיגה ה ב)
אמר רבה שמע מינה מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מנייהו מדכר חד לחבריה. איבעיא להו עצמו מאי... והלכתא עצמו לא, ואי צורבא מרבנן הוא אפילו עצמו... (כתובות כ א)
אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא... (שם קה ב)
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא, דכתיב ובני דוד כהנים היו, מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש... אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא, דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהן... ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא, מאי טעמא לאברוחי אריא מיניה קאמר. (נדרים סב א)
...אמר לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה וקסברי סימנים דאורייתא, אי משום טביעות עינא. ודוקא צורבא מדרבנן, אבל אינש בעלמא לא. (גיטין כז ב)
דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תחת מילי עבידי רבנן דמשני במלייהו, במסכת, ובפוריא ובאושפיזא, מאי נפקא מינה, אמר מר זוטרא לאהדורי ליה אבידתא בטביעות עינא, אי ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת מהדרינן ליה... (בבא מציעא כג ב)
...עול בארבע שעי לחנותא, כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאיל עילויה, אי צורבא מרבנן הוא וניים אקדומי קדים לגרסיה... (שם פג ב)
אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר עם הארץ בהדיה, דלמא מחלפו לה מיניה. (בבא בתרא קסח א)
אוטם אזנו משמוע דמים, דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק, כגון ר"א ברבי שמעון (בב"מ פ"ד)... (מכות כד א)
אמר רבא בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי מותבינן ליה לצורבא מרבנן, ולעם הארץ נמי אמרינן ליה תיב, ואי קאי לית לן בה... ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי לא ליקדום צורבא מרבנן וליתיב משום דמיחזי כמאן דסדר ליה לדיניה, ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידניה, אבל קביע ליה עידניה לית לן בה, מימר אמר בעידניה טריד. ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה, לא ליזיל... הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'... (שבועות ל ב)
...ואי טעין ואמר אשתבע לי, אמרינן ליה זיל אשתבע ליה, ואי צורבא מרבנן הוא לא משבעינן ליה. א"ל רב יימר לרב אשי צורבא מרבנן משלח גלימא דאינשי, אלא לא מזדקקינן ליה לדיניה. (שם מא א)
אמר רב יוסף האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא, ואף על גב דלא אתי לידיה, במכרי כהונה ולויה. (חולין קלג א)
...מימר אמר לא שביק צורבא מרבנן ויהיב לדידי. (בכורות לה ב)
משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה ודחיקא ליה מילתא, אמר אביי ליכא דנסבי עצה לרב הונא דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה, ולהדרה מיהדרי... (ערכין כג א)
אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא, דכי מדכרו ליה מדכר. (נדה כד ב)
רב פפא אילקע לתואך, אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, אמרה ליה ההיא סבתא איכא הכא צורבא מרבנן ורב שמואל שמיה, ותני מתניתא, יהא רעוא דתהוי כוותיה, אמר מדקמברכי לי בגוויה שמע מינה ירא שמים הוא. (שם לג ב)