צפון

(ראה גם: דרום, מזרח, מערב, רוחות)

זהר:

מצד צפון מתפשטות המדרגות עד שמגיעה למטה (לבי"ע), פסולת הזהב בצד הטמא, טנופת הטמאה, אוחזת לזה של מעלה, שהוא הזכר, ואוחזת לזה שלמטה, שהיא הנקבה, וכאן מזדווגים זכר ונקבה יחד, והם רוכב (על נחש), ונחש, שה"ס דכר ונוקבא, וזה סוד עזאזל (שהוא כולל דכר ונוקבא דטומאה).

ומכאן המדרגות מתחלקות, וכמה בחינות יוצאות לעולם, המתפשטות מכאן ושולטות על העולם, והן כולן בחינות הטומאה, ושרים הממונים על העולם. תא חזי, עשו כשיצא לעולם היה כולו אדום, כמו ורד, (שצבע אדום רומז על השמאל), ובשערות כמו שעיר, (הוא מטומאה כמ"ש ושעירים ירקדו שם), ומשם אלופים ממונים התקיפים השולטים בעולם, וכבר בארוהו. (ויצא קטז)

אלא צא וראה פעולת הרחמים שעושה הקב"ה, כי במה שהוא מכה בו נותן הרפואה, במה הוא מכה, בשמאל, כי בימין הוא מקרב ובשמאל הוא מכה, הנה במה שהוא מכה בו נותן רפואה לעולם, כי כתוב מצפון תפתח הרעה, (שהוא השמאל), שבצפון הוא מכה, כי משם יוצאים כל הדינים וכל גזירות הקשות, ובו שורה כל שכר טוב וכל חסד שעתיד הקב"ה לתת לישראל, כי לעתיד לבא קורא הקב"ה לצפון, (שהוא השמאל), ויאמר לו בך נתתי כל טוב וכל שכר טוב לבני שסבלו כמה רעות בעולם הזה על קדושת שמי, תן כל שכר הטוב שנתתי בך.

ז"ש אומר לצפון תני, ולתימן אל תכלאי וגו', וכי כך הוא הדרך של הדרום, (שהוא ימין), למנוע ברכות, והרי כל הברכות הם מצד דרום, וכל טוב שבעולם יוצא מדרום, והוא אומר לתימן אל תכלאי. (שלח שא, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

תניא ר"א אומר, עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע, ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו', הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה... אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים, ושיעשיר יצפין, וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום... (בבא בתרא כה א)

מדרש רבה:

מהו פנו לכם צפונה, א"ר חייא אמר להם אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו, אלא הצפינו עצמיכם ממנו עד שיעבור עולמו, הוי פנו לכם צפונה... אמר להן אם ראיתם שמזדווג לכם (עשו) ברחו לתורה, ואין צפונה אלא תורה, שנאמר (משלי ב') יצפון לישרים תושיה. דבר אחר מהו צפונה, א"ר יצחק אמר הקב"ה המתינו עד עכשיו מלך המשיח לבא ויקיים מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. (דברים א יז)

פרקי דר' אליעזר:

ארבע רוחות בעולם... רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם, דבר אחר רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו, אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי, וידעו הכל שהוא אלוה. ושם הוא מדור למזיקין ולזועות לרוחות ולשדים לברקים ולרעמים ומשם רעה יוצאת לעולם, שנאמר (ירמיה א') מצפון תפתח הרעה. (פרק ג)

מדרש תדשא:

שלשה פנים צפונה וגו', למה צפונה תחלה, שהיא פתוחה, שרוח צפון פתוחה לעולם, שנאמר (איוב כ"ו ז') נטה צפון על תוהו, ולא עוד אלא שכל רוח רעה אינו אלא מצפון, שנאמר (ירמיה א') מצפון תפתח הרעה. טלה אריה קשת פונים צפונה... (פרק ב)

אותיות דר' עקיבא:

ובאי זה צד נתחתמו בהן, ארבע ארבע לכל רוח ורוח, שתי אותיות למעלה לכל רוח ושתי אותיות מלמטה לכל רוח, א"ה מלמטה י"ה מלמעלה, י"ה מלמטה, ורוח רביעית פתוחה ועומדת ואינה חתומה, יש זמן שהיא פתוחה ועומדת ואינה חתומה, ויש זמן שהיא חתומה, ובזמן שהיא חתומה אינה חתומה אלא בי"ה ו"ה, י"ה מלמעלה, ו"ה מלמטה, ומפני מה יש זמן שהיא פתוחה, מפני שירד בה הקב"ה לבלבל את הלשון, שנאמר וירד ה' לראות את העיר וגו' (בראשית י"א), ובה ירד על הר סיני, שנאמר וירד ה' על הר סיני וגו', ובה עתיד לירד לירושלים לחדש את העולם, שנאמר (זכריה י"ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים... (הי וא)

ילקוט המכירי:

העירותי מצפון ויאת ממזרח וגו'... ר' יצחק אמר מזבח אחד יש לי והוא עתיד לפגרו, ואתם באין להזדווג לו. דבר אחר פנו לכם צפונה, צפון אחד יש לי ביניכם, זה בית המקדש, שהייתי נצפן עמכם בו, והוא עתיד להחריבו, שנאמר והסבותי פני מהם וחללו את צפוני (יחזקאל ז' כ"ב). דבר אחר פנו לכם צפונה, עד עכשיו עתיד נבוכדנצר לבא מצפון, שנאמר קרץ מצפון בא בא (ירמיה מ"ו ב')... דבר אחר צפונה עתיד טרינוס הרשע ליכנס לתוכו ולהחריבו ולגדור את הפרוכת ולומר אם יש כאן א-לוה יעמוד עליכם, שנאמר ואמר אי אלהימו (דברים ל"ב). דבר אחר צפונה, עד עכשיו גוג ומגוג עתיד לבא מצפון, שנאמר (יחזקאל ל"ט) ושובבתיך וששאתיך, ועד עכשיו הגליות עתידות לבא מצפון, שנאמר העירותי מצפון ויאת... והמקום מעורר את הגאולה מן הדרום תחלה ואחר כך מן המזרח ומן הצפון, אלא הרי רוח הצפון לדרום והדרום לצפון, כל אלה ליבש את מעינות המים חוץ משבעה הנהרות, כל עץ פרי שזבחו שם לע"ז ויבשו... אף הקב"ה כיון שיגיע הקץ אמר הכתוב העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי, ולמה הוא בא מן הצפון, אלא שגלו ישראל לצפון כביכול גלה עמהם הכבוד לצפון, בשביל כך נאמר העירותי מצפון ויאת, וכן יחזקאל אומר (יחזקאל א') וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ולאיכן הוא הולך, לדרום, למקום ישיבתו, לכך נאמר לפתוח לפניו דלתים של שערי מזרח... (ישעיה מא כה)

ילקוט ראובני:

דע כי בצד צפון יש מקומות וחדרים מלאכים מלאכי חבלה מיני משחית מיני פורענות, נחשים ועקרבים וכו', ומצפים מתי יצא בדין לחרוב ארצות ולעקור ממלכות ולהכות בני אדם בכל מיני מכה, וכו' ואז יוצאים כל מיני מלאכי חבלה ומיני פורענות, ועל אלו נאמר מצפון תפתח הרעה, דע שיש במקום הזה אלף מקטריגים מלשינים על הבריות, ולפי שלישראל נתן תורה ומצוה צוה בחמלתו להקריב קרבנות לכפר על העונות, וצוה בתורה כל קרבן הבא על חטא יהיה נשחט בצפון, וכן הוא אומר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה. (ויקרא)

תרגום יונתן:

צפון - מדבריא די בצפונא ויתבין די בדרומא... (תהלים פט יג)

והבאת את השולחן - ותעל ית פתורא בסטר צפונא מטול דמתמן מתיהיב עותרא דמתמן זלחן רסיסי מלקושין על עיסבין למתפרנסא בהון דיירי עלמא... (שמות מ ד)

רש"י:

ונפן ונעל - כל צד צפון הוא עליה. (דברים ג א)

זהב - רוח צפונית מעבירה הגשם, או בצפון נצפן הזהב לאותם שיאתיו למצוות ומאמינים בא-ל הנורא. (איוב לז כב)

רמב"ן:

...והצפון יזכירנו בשמו, ונקרא כן כי הוא צפ­ן אין השמש נראה בו לעולם... (שמות כו יח)

עורי צפון - התעורר מדת הצפון היא האש הגדולה האוכלת על המזבח את העולה ואת החלבים, ובואי תימן - אחר שתקח מדת הצפון את חלקה תתפרנס אחריה מדת הדרום, וימשיכו שניהם ויספיקו לנו מן הרוח המתרבה פרנסתו ודי סיפוקו... ועל זה רמזו חז"ל עורי צפון זו עולה הנשחטת בצפון, ובואי תימן אלו שלמים הנשחטים בדרום... (שיר השירים ד טז)

הריקאנטי:

והנחש היה ערום, מלת נחש נראה לי שהוא נגזר מלשון לא תנחשו, והכלל הוא כי הוא רמז לרוח הטומאה הבא מן הצפון, כי משם יניקתו ומשם נשפעין המחשבות הרעות המטמאות ומדיחות את האדם, שנאמר מצפון תפתח הרעה. ספר הזוהר, האי נחש איהו דרועא שמאלא די רוח מסאבא אחיד ביה, בפרקין דרבי אליעזר רוח פנת הצפון משם חושך יוצא לעולם ושם מדור לזיקים ולזועות לרוחות ולשדים לברקים ולרעמים, משם רעה יוצאה לעולם, שנאמר מצפון תפתח הרעה. (בראשית)

ובספר הבהיר, כל הרוחות סתומות חוץ מפאת צפון, שהיא פתוחה לטוב ורע, לטוב הוא כתיב והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ואין אש אלא חרון אף, דכתיב ותצא אש מלפני ה', אמר להם לא קשיא, כאן כשישראל עושין רצונו של מקום, כאן כשאין עושין רצונו של מקום, בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אש קרובה, בזמן שעושין רצונו מדת רחמים מגלגלת וסובבת, הדא הוא דאמרינן נושא עון ועובר על פשע... (נשא)

אלשיך:

מצפון זהב - שהוא מקום תוקף הדין והרוגז, משם בא הזהב. (איוב לז כב)

מהר"ל:

...ומה שסבר ר' אליעזר כי הרקיע דומה לאכסדרא שפרוץ בדופן רביעי, וזה כי לחסרון העלול אי אפשר שיהיה העולם שלם לגמרי מבלי חסרון כלל, אבל העולם חסר נברא, ואי אפשר שיהיה העולם שלם לגמרי, כי העלול אינו בשלימות, לכך אף הרקיע שהוא התחלת העולם אשר הוא המבדיל בין עליונים לתחתונים הוא חסר, וזה דעת רבי אליעזר שצד צפון שהוא מתיחס לשמאל, והשמאל הוא פחות וחסר מן הימין, והוא חסרון העלול שכל עלול אינו שלם לגמרי, ולפיכך סבר כי הרקיע אינו בשלימות וזאת היא הפרצה, ולפיכך אמרו במדרש רוח צפונית שלג וברד וממנו גשמים יוצאים ושם מדור המזיקים, שנאמר מצפון תפתח הרעה, הרי בארו כי אי אפשר שיהיה העולם בשלימות מפני חסרון העלול, ולכך יש פרצה בצד צפון, רוצה לומר שאין שם שלימות העולם, וזה שאמר שעולם דומה לאכסדרא שאינו שלם רק בג' רוחות, וברוח אחד אינו שלם, ולפיכך שם מדור המזיקים שהם בריות חסרות... וכבר אמרנו לך הטעם למה דוקא רוח צפונית, מפני כי השמאל הוא חסר מן הימין, וצד דרום נקרא ימין, אבל מערב שנקרא אחור אף על גב שאינו במדריגת שהוא מזרח מכל מקום אין חסרון בו, אבל צד שמאל חסר כמו שידוע שהיא חסרה, ודבר זה ידוע. ודעת ר' יהושע שרוח צפונית אינו חסר, אף כי יש חסרון בעולם שהוא העלול אין צריך לומר כי הוא חסר בענין זה עד שניחשב שצד מן הרקיע פרוץ לגמרי, רק החסרון הוא מצד אחר, ואין בהתחלת העולם שהוא הרקיע חסרון. ועוד אמרו בפרקי ר' אליעזר, כי רוח צפון בראו ולא גמרו, אמר מי שהוא א-לוה יבא ויגמור אותו. והדברים האלו נראים רחוקים וזרים והם דברי חכמה עליונה, וביאור ענין זה, כי מה שלא גמרו לחסרון העלול, וזה מורה על שהוא יתברך יחיד בעולם, ולפיכך אי אפשר שיהיה פעולתו שהוא העלול, אשר יבא ממנו שלם בשלימות הגמור, כי אם היה דבר זה שהיה שלם בלי חסרון צריך שיהיו כאן שני אלקות, וכל אחד בא ממנו חציו, והיה פעולת כל אחד חסר... ולפיכך אמר כי ברא רוח צפונית ולא גמרו, ואמר כי מי שהוא אלוה יבא ויגמור אותו, כלומר כי בודאי אי אפשר שלא יהיה העולם נברא חסר מצד כי העלול הוא חסר, ואם הוא שלם אי אפשר רק שהוא משני אלקות, אשר כל אחד משלים פעולת השני עד שהוא שלם, וכאשר העלול חסר ולא ישולם מורה שהפועל הוא אחד, ודבר זה שנברא העולם חסר מוכיח ומחייב שהוא יתברך אחד ואין זולתו... (באר הגולה ו)

...ויש לך לדעת כי מכח צפון כח הזכרים, כי נקרא צפון משום שאין השמש נמצא שם, ולפיכך הברכה היא מכח צפון, וכמו שאמרו ז"ל, הרוצה להעשיר יצפין, כי צפון כח נסתר שאין אור השמש נגלה לשם, והעושר והברכה הוא מכח נסתר שאין ברכה אלא בדבר הסמוי מן העין, ולכך אמר וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים, כלומר כי מצד צפון כח הברכה הנסתרת ומשם הברכה... (נתיב העבודה פרק ג)

...וכנגד הפועל שהוא מתיחס אל צד צפון זכר ההוד, ואמר זו מלחמות נחלי ארנון, כבר אמרנו לך כי זה הצד מתיחס לדבר שהוא צופן ונעלם ומשם מעשים הנסתרים בעולם ואין האדם יודע... (גבורות ה' הקדמה ג)

...וצדו האחד ברזל, נגד צפון, ששם תוקף וכח הברזל, כי מצפון תפתח הרעה, כי משם ההשחתה ומשם נולד כח הברזל שהוא משחית, ודבר זה ידוע מן אבן המגניט"ו ששואבת הברזל והוא בצפון כאשר נראה לחוש העין... (נצח ישראל פרק יז)

תניא ר' אליעזר אומר וכו'... ומחלוקת ר"א ור"י כי הרקיע הזה שהוא התחלת עולם התחתון, אם הוא שלם מכל צד, וזה כי לחסרון העלול אי אפשר שיהיה העולם שלם לגמרי מבלי חסרון כלל, אבל העולם חסר נברא, לכך אף הרקיע שהוא התחלת העולם אשר הוא מבדיל בין עליונים לתחתונים הוא חסר. וזהו דעת ר"א שצד צפון שהוא מתיחס לשמאל והשמאל הוא פחות וחסר מן הימין, וזהו חסרון העלול, שכל עלול הוא חסר, ולפיכך סבר כי הרקיע אינו בשלימות, וזאת היא הפרצה. ולפיכך אמרו במדרש (פדר"א ג') רוח צפונית שלג וברד גשמים יוצאים משם ושם מדור המזיקים, שנאמר מצפון תפתח הרעה, הרי בארו כי אי אפשר שיהיה העולם בתכלית השלימות מפני חסרון העלול, ולכך יש פרצה בצד צפון, רוצה לומר שאין שם שלימות העולם... וכבר אמרנו לך הטעם למה דוקא רוח צפונית, מפני כי השמאל הוא חסר מן הימין, וצד דרום נקרא ימין ורוח צפון נקרא שמאל, אבל מערב שנקרא אחור, אף על גב שאינו במדריגות הפנים שהוא מזרח, מכל מקום אין חסרון בו, אבל צד שמאל חסר, כמו שידוע מצד שמאל שהיא חסירה ודבר זה ידוע... (חידושי אגדות בבא בתרא כה א, וראה שם עוד)

רמח"ל:

והנה רז"ל אמרו שצד צפון הוא פרוץ, והסוד כי למעלה הגבורה היא שלא נתקנה לגמרי, והוא מה שאמרנו למעלה שאין התיקון נשלם ונשאר כן הקלקול עד לתיקון העתיד, וכנגד זה למטה בצפון יש מדור לשדים ומקום השראה לקליפות ומטעם זה הוא פרוץ, והוא כי בגלגל הסובב את העולם לכל הצדדים האחרים יש זה הפנימיות המתלבש בגלגל החיצון המשפיע על הארץ, אך בצד צפון אין הכח הזה מתפשט, כי לא יגיע ממנו אל חלק הארץ שתחתיו השפעה חזקה כשאר הצדדים, יען החלק ההוא אינו אלא מדור לס"א, והשמש גם כן לא ילך שם היינו השמש הפנימי גם כי החיצון הולך, ואז נמצא שלא יגיע אל צפון אלא כמו רשימו מן השמש פנימי לבד, והוא אותו החלק הראוי להם לא יותר. והנה על זה אמרו עולם לאכסדרה הוא דומה שהרי צד הצפוני פרוץ כנ"ל, וכשהשמש הפנימי מגיע לקרן מערבית צפונית הוא מסתלק, ועם כל זה מלוה את השמש החיצוני מסביבו שלו, אלא שאינו מתלבש בו, כי אם מאיר מרחוק עד שיחזור לנקודת מזרח וחוזר ומתלבש בו... (אדיר במרום דף סז ועיין שם עוד)

מלבי"ם:

יצפון - מעמיד הדבר במקום שלא יראהו כל אחד, ובכל זאת אינו מכוסה. (משלי י יד)

משך חכמה:

וארבעים אדניהם כסף - יתכן דאמר בירושלמי שבת פי"ב דקרש שזכה להנתן בצפון וכו', רואים אנו דצפון קדוש יותר מדרום, ואדנים שהיו בצפון מוכרחים להיות בצפון, ואינם רשאים לשנותם לדרום משום דאין מורידין בקודש... (שמות כו כא)

ושחט אותו - הנה כתב צפון בצאן ולא בבן בקר, אף על גב דבכל מקום כתיב במקום העולה, אלא דשם עולה הוא נשחט בצפון, ובכל זאת נזהרה התורה להזכיר צפון רק בצאן ולא בבקר, אמרו במדרש לפי שצפון מורה על עקדתו של יצחק, שצפון אפרו לזכרון לפני ה' תמיד, והכוונה, שאמרו שרוח צפונית פתוחה ומורה על הבחירה החפשית שעשה אברהם אבינו שיהיה מוסר נפשו של הישראלי להשם וכמעט ששלל הבחירה מבניו אחריו, וכמעט הוקבע טבע קיים בנפש הישראלי למסור עצמו על אהבת השי"ת, לכן לא כתיב רק בבן צאן זכר לאילו של יצחק הבא תמורת יצחק, ולכן לא נזכר בבן בקר בהדיא, דגם אלה תשכחנה, זה מעשה העגל אשר עשו שור אוכל עשב... (ויקרא א יא)