צרי

(ראה גם: קטורת)

תלמוד בבלי:

גופא ר"ש בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי, וכן היה ר"ש שמעון בן אלעזר אומר צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. (שבת כו א)

תרגום יונתן:

הצרי אין בגלעד - דלמא לא אית בי עובדין טבין למבעי על בית ישראל, הלא מחמד הייתי לאולפניה דאליה מגלעד... (ירמיה ח כב)

רמב"ן:

נטף - הוא צרי, וכתיב בפירוש רש"י, והצרי קורין לו טריגא, ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף. ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים או המגיד כחש לו, כי הטריאקה איננה סם אחד אבל היא מרקחת רבת ההרכבה יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים, כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה ולכך נקראת טריאק, כי הארס בלשון יון טריאק... וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש, וכתיב כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו, אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ הבלסמון הנקרא בלשון חכמים קטף, והוא מה ששנינו, רבן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף, ושמא יקראוהו קטף בעבור ששוברים ענפיו בימי החום, והצרי זה מהקטיעה ההיא... והנראה מדבריהם כי אילן הצרי ופריו שניהם יקראו צרי בלשון הקדש... ולכך אמר אונקלוס במנחת יוסף שהביאו לו שעף, שהוא שם משיחת השמן החשוב הזה, והביאו מענפי העץ שהוא הצרי הנקרא קטף, ובשאר מקומות כשיזכיר הכתוב צרי לבדו ויזכירנו לתרופה ולשבח, כגון "הצרי אין בגלעד, יתרגם אותו יונתן על השמן שהוא שעף, ותרגם אונקלוס נוף נטופה, והוא השמן הזה שנקרא כן בעבור שהוא נוטף משברי הענפים, ואין כאן מקום לתרגמו שעף, כי איננו בקטרת למשיחה... (שמות ל לד)