(ראה גם: שלמה)
(הרואה בחלום) קהלת יצפה לחכמה. (ברכות נז ב)
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש יש לו. סופו דברי תורה, דכתיב סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם... ומאי דבריו סותרים זה את זה, כתיב טוב כעס משחוק, וכתיב לשחוק אמרתי מהלל. כתיב ושבחתי אני את השמחה, וכתיב ולשמחה מה זה עושה. לא קשיא, טוב כעס משחוק, טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעולם הזה, משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה. ולשחוק אמרתי מהלל, זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעולם הבא, ושבחתי אני את השמחה, שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עושה, זו שמחה שאינה של מצוה. (שבת ל ב)
...א"ל והא קרא כתיב וישוב העפר על הארץ כשהיה, אמר ליה דאקרייך קהלת לא אקרייך משלי, דכתיב ורקב עצמות קנאה, כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים... (שם קנב ב)
דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את האדם איזן וחקר תיקן משלים הרבה, לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה... (עירובין כא ב, וראה שם עוד)
בקש קהלת למצוא דברי חפץ, בקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, וחד אמר בנביאים לא קם במלכים קם, אלא מה אני מקיים בקש קהלת למצא דברי חפץ, בקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו, וכתוב יושר דברי אמת על פי שנים עדים וגו'. (ראש השנה כא ב)
מיתיבי, רבי מאיר אומר קהלת אינו מטמא את הידים ומחלוקת בשיר השירים, ר' יוסי אומר שיר השירים מטמא את הידים ומחלוקת בקהלת, ר' שמעון אומר קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל... תניא ר' שמעון בן מנסיא אומר קהלת אינו מטמא את הידים מפני שחכמתו של שלמה היא... (מגילה ז א)
וזה היה חלקי מכל עמלי, מאי וזה, רב ושמואל, חד אמרו מקלו וחד אמר גונדו, היה מחזר על הפתחים כל היכא דמטא אמר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים... (גיטין סח ב)
...סידרן של כתובים, רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות, דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים. (בבא בתרא יד ב)
ישעיה משלי שיר השירים וקהלת אנשי כנסת הגדולה כתבו. (שם טו א)
כל כתבי הקדש מטמאין את הידים, ר' יהודה אומר שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלוקת, רבי יוסי אומר קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת, רש"א קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. (ידים ג ה)
א"ר בנימין בן לוי בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות, אמרו כך היה ראוי שלמה לומר שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך, משה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ושלמה אמר והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך, אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין, כיון שאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט, אמרו יפה אמר שלמה. א"ר שמואל בר נחמני בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות, אמרו כך היה שלמה צריך לומר מה יתרון לאדם, יכול אף בעמלה שלתורה במשמע, הא אינו אומר אלא בכל עמלו, בעמלו הוא שאינו מועיל אבל בעמלה של תורה מועיל. א"ר יודן תחת השמש אין לו, למעלה מן השמש יש לו... (ויקרא כח א)
...א"ר יודן ללמדך שכל מי שמלמד תורה ברבים זוכה ששורה עליו רוח הקדש, שכך עשה שלמה שלמד ושרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים, משלי וקהלת ושיר השירים. (שיר א ט)
ג' ספרים כתב, משלי קהלת שיר השירים, אי זה מהן כתב תחלה, ר' חייא רבה ור' יונתן, ר' חייא רבה אמר משלי כתב תחילה, ואחר כך שיר השירים ואחר כך קהלת, ומייתי לה מהאי קרא (מ"א ה') וידבר שלשת אלפים משל זה ספר משלי, ויהי שירו חמשה ואלף זה שיר השירים וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דרבי חייא רבה פליגא על הדין שמעתא, מתניתא אמרה שלשתן כתב כאחת, ושמעתא אמרה כל חד וחד בפני עצמו. תני ר' חייא רבה רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים, משלי וקהלת ושיר השירים. ר' יונתן אמר שיר השירים כתב תחילה, ואחר כך משלי, ואחר כך קהלת, ומייתי לה ר' יונתן מדרך ארץ, כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים, ר' ינאי חמוי דר' אמי אמר הכל מודים שקהלת בסוף אמרה. (שם שם י)
דבר אחר דברי קהלת בן דוד, ג' נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלה נבואתן בעצמן, ואלו הן, דברי קהלת, דברי עמוס, דברי ירמיהו... קהלת למה נקרא שמו קהלת, שהיו דבריו נאמרין בהקהל, על שם שנאמר (מ"א ח') אז יקהל שלמה, ר' אחא בש"ר הונא משמר נכנס משמר יוצא לשמוע חכמת שלמה. ג' שמות נקראו לו, ידידיה, קהלת שלמה... (קהלת א ב)
...ר' שמואל בר רב יצחק מתני לה בש"ר שמעון בן אלעזר, שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד ז' עולמות שאדם רואה, בן שנה דומה למלך, נתון באיספקרפסטי והכל מחבקין ומנשקין אותו, בן ב' וג' דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין... ר' יהודה בר' סימון אמר ז' הבלים שאמר קהלת כנגד ז' ימי בראשית, בראשון בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וכתיב (ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו וגו'... (שם שם ג)
מה יתרון לאדם, א"ר בנימן בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות, אמרו הרי כל חכמתו של שלמה שבא לומר מה יתרון לאדם בכל עמלו, יכול אף בעמלה של תורה, חזרו ואמרו לא אמר בכל עמל אלא בעמלו, בעמלו אינו עמל, אבל עמל הוא בעמלה של תורה... (שם שם ד, וראה שם עוד)
...ודכוותיה אני קהלת הייתי מלך על ישראל זה היה ראוי להיות תחלת הספר, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. (שם שם לא)
אני קהלת הייתי מלך על ישראל, הוינא כד הוינא וכדו לית אנא מידי. ר' חנינא בר יצחק אמר כד הוינא הוינא, וכדו לית אנא שוי מידי. ג' עולמות ראה בימיו ובחייו, ר' יודן ור' אוניה, ר' יודן אמר מלך והדיוט ומלך, חכם וטפש וחכם, עשיר עני ועשיר. ומאי טעמא את הכל ראיתי בימי הבלי... ור' אוניה אמר הדיוט מלך והדיוט, טפש וחכם וטפש, עני עשיר ועני, ומה טעם אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים. (שם שם לב)
...דבר אחר אילו אחר אמר הבל הבלים אמר קהלת וגו' הייתי אומר זה שלא קנה ב' פרוטות מימיו הוא פירת בממונו של עולם ואומר הבל הבלים, אלא זה שלמה שכתוב בו (מ"א י') ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ולא היו נגנבות... לזה נאה לומר הבל הבלים, למה אמר הבל הבלים, ראה העולם והעתיד להיות בסופו. (שם ג יג)
ראה זה מצאתי אמרה קהלת, ולהלן הוא אומר אמר קהלת, א"ר ירמיה זה רוח הקדש, פעמים משיח בלשון זכר ופעמים משיח בלשון נקבה. (שם ז מח)
בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלים ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם, שנאמר (משלי ו') וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב... (א ד, וראה שם עוד)
טוב לשמע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים (קהלת ז'), אמר רבי טוביהו בר' אליעזר ז"ל מפני מה פתח קהלת בפסוק זה בלשון יחיד וסיים בלשון רבים, לפי שהיה קהלת מקהיל קהילות בישראל ומלמדם טעמי תורה, שנאמר ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם איזן וחיקר תיקן משלים הרבה, ואומר טוב לשמוע גערת חכם זה קהלת, מאיש שומע שיר כסילים בבית המשתאות ומשתכרין ומניחין דברי יחיד מן המרובין, לפיכך פתח קהלת לשון קהילה. דברי קהלת בן דוד, כשם שהדבורה כולה עוקצין, כך דברי שלמה כולן עוקצין, בתחלה אמר מה יתרון לאדם בכל עמלו, ולבסוף אמר על כל אלה יביאך האלקים במשפט... (דברים)
בקש קהלת למצא דברי חפץ, בקש קהלת לעמוד על עסקי פרה, אמר לו כתוב יושר דברי אמת, כבר כתבתי על ספרו של יושר, הלא היא כתובה על ספר הישר, עשה בישרות עשה באמונה גזרה גזרתי חקה חקקתי אין לך להרהר אחריה, זאת חקת התורה. דבר אחר בקש קהלת לעמוד על מתן שכרה של תורה, כמה דאת אמר יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, אמר לו הקב"ה וכתוב יושר דברי אמת, כבר כתבתי על ספרו של יושר עין לא ראתה אלקים זולתך. דבר אחר בקש קהלת לעמוד על מתן שכרן של מצות... דבר אחר בקש שלמה לעמוד על הקץ... (קהלת פרק יב, תתקפט)
דברי קהלת - אינם אלא דברי תוכחות, וכאן אמר כל הנחלים הולכים אל הים וגו', כינה רשעים בחמה ולבנה שגוברים ושוקעים, או משתחוים למים שרואים שהים אינו מלא, ואינן יודעים שמימי נהרות הם מהים... קהלת - על שם שקיהל חכמות הרבה, או שאמר דברים בהקהל. (קהלת א א)
הקהלת - מי שבו קבוצת החכמה. (שם יב ח)
...אלא הצורה משתנה תדיר, ובה דבר שלמה בספר הזה, וכן בספר משלי על דעת ה"ר משה בה דבר הכתוב, כי היא האשה הזונה הנזכרת בספר הזה, כי החכם ממשל הצורה לאשה זונה אשר תחת אישה תקח זרים. ואם זה אמת או שאינו אמת, מכל מקום בספר הזה של קהלת אין הכתוב מדבר אלא בזה הענין, כי לשון הבל נגזר מלשון הבלא בלשון חכמים, שאמרו הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, והרוח העבה אשר בבור נקרא כן... ולכן אמר שלמה כי פרטי העולם, כל הגופות, כגון האדם וכל בעלי חיים והצמחים הם עוברים ונפסדים וחוזרים מהר אל יסודם, כהבל היוצא מן האדם או מן הדברים המעופשים...
ודע כי שלמה בספר הזה לא הזכיר בו שם המיוחד כלל, אבל הזכיר תמיד שם אלקים, וכן במדת היראה שם האלקים, כאשר אמר, והאלקים עשה שייראו מלפניו (קהלת ג' י"ד)... אבל בספר משלי לא נהג כן, אבל יזכיר שם המיוחד, ויאמר במדת היראה יראת ה' כל היום (משלי כ"ג י"ז)... והטעם כי בספר הזה ידבר כמנהגו של עולם תחת השמש, והיאך היא בריאתו והנהגתו במדת הדין הנוהגת בכל אדם, והצדיקים בספר הזה העושים כמצות שלמה יהיו כאברהם יצחק ויעקב שנראה אליהם בא-ל ש-די... ונעשו להם נסים נסתרים... ובשם המיוחד נעשים אותות ומופתים מפורסמים מחודשים בעולם... ולכך אמר שלמה שם בספר משלי, יראת ה' תוסיף ימים (משלי י' כ"ז), והכלל כי דבקי השם המיוחד אינם בממשלת המזלות ושרי מעלה כלל...
והמחלוקת הידוע לרבותינו מן המקום הזה הוא כמו ששנינו אמר ר' עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם על שיר השירים שלא יטמא את הידים, שאין כל העולם כולו כדאי ליום שניתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת, לומר שאינו מדבר אלא בשם אלקים מדת הדין ההוה בעולם כמנהגו של עולם, אבל צדיקי התורה העובדים מאהבה אינן במשפטי הספר הזה, אם כן אינו קודש, ושם אמרו כדברי בן עזיי כן נחלקו וכן גמרו, שאפילו קהלת מטמא את הידים, שבסוף גמר דבריו שהוא חסר. (דרשה על דברי קהלת)
וכן יש הרבה פסוקים כזה בספר קהלת שנראה מתחילת העיון שהוא מדבר בשמחת העולם ובצרכי הגוף, ואינו מדבר אלא בתורה ובמצות ובעבודת השי"ת, כענין מה שאמר מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל, ובודאי כל עובד אדמה אם אכל הרבה שנתו מתוקה, אבל מעט אין שנתו מתוקה, אלא הענין בעבודת השי"ת, יאמר כי העובד את השי"ת מתוקה שנתו, כלומר יש לו שכר גדול על עבודתו אם מעט ואם הרבה יאכל, והוא שאמר אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון, וידוע כי כל מי שהוא אוכל ושבע בא לידי שינה, אלא אין הדברים אמורים אלא בתורה ובמצות, כי מי שהוא תלמיד חכם והוא שבע אין התורה מניחתו לישון, לפי שהוא הוגה בה יומם ולילה... (אבות פרק ג א, וראה שם עוד)
ואם אולי יתעורר השואל לומר כלך לדרך זו, למה לא בקשו לגנוז ספר איוב, שהרי בודאי יש בו דברים נוטים לדברי מינות, ופירשו קצת מפרשים בזה שאיוב לא נתברר היותו מבעלי הדת, ואין חשש לבא תקלה על ידו, מצורף לזה שלא היה מפורסם בחכמה, כמו שנודע מתאריו שנאמר תם וישר וגו' ולא נאמר חכם. אמנם שלמה היה מאנשי הדת ונודע בחכמות, וייראו מהכשל בני אדם בדבריו, שהסבה בבקשם לגניזתו לא היתה להיות חכמי ישראל חושבין עליו שיאמין דבר סותר פנת אמונה או יסוד דת, חלילה, שאלו כן היו ממהרים לגנזו או לשורפו באש, אבל חששו להכשל בו בני אדם בלתי מטיבין בעיון, והסבה שנמנעו לגונזו דעתם זה עם ראותם שהדבר שעליו חששו להכשל בו בני אדם כבר ביאר בדבריו בהפך הדעת ההוא בעצמו, והתנצל במה שיבא בענין ההוא בעצמו הפך דבריו באמצע הספר, והוא שבראש הספר לא שלל יתרון האדם רק מעמלו אשר תחת השמש, ודקדקו ז"ל, הא למעלה מן השמש יש לו, הנה לא שלל היתרון במי שמכין אוצרותיו למעלה מן השמש, כמו שבא בתלמוד על זה, שאין יד אדם שולטת בו, וחתם ספרו בהזהיר על יראת אלקים ושמירת מצותיו... (שבר גאון מאמר ב פרק ו)
רע לא ימאס - שלמה ע"ה חבר ספר קהלת וביאר בו טענות הנבלים, ואחר כך מאס אותם ואמר על כל אחד גם זה הבל, ובירר הצודק מהבלתי צודק, באומרו הכל נשמע את האלקים ירא וגו', אבל זה לא ימאס הרע אבל יגזור שהוא טוב ויעמוד בו... (תהלים לו ד)
מגלת קהלת היא ווכוח בין המדברים תועה על עניני העולם והחכמים, אם יש משגיח בעולם. בויכוח הראשון מתוכחים אם טוב לאדם לאכל ולשתת או הפעילות הנמשכת מהנפש. ב' אם מקרה האדם כמקרה הבהמה, ג' על עושר שמור לרעה, ד' אם תועיל חכמה לחכם. ושלמה המלך אמרה ברוח הקדש, ובימי חזקיה כאשר נעצו חרב בבית המדרש שיבאו ללמד מצאום מעורבים עם רבבות משלים ושירים וביררום וחברום עם כתבי הקדש. ותכלית המגלה יראת שמים הקודמת למעשה המצות ומסבבת אותם. והנה בחלק הא' יחליט גזרה נגד כל הענינים המדומים, חלק ב' על מציאות האדם ותכלית פעולות מצד המעשים עצמם והספקות שימצאו בהם מצד מה שהם אנושיים. ג' הדעת האמיתית בשאלה זו, והוכחה על יתרון הכח השכלי שבאדם, ד' ווכוח עם הכח המתעורר ותוכחתו שיסור למשמעת השכל, ו', תוכחה מצד החלק החמרי וחולשתו, ז', חתימה. (קהלת הקדמה)
דברי קהלת - נפש שכלית שאספה אליה כל החכמות. בן דוד - שהרבה להשכיל בחכמה האלקית, מלך - ויכול לקבץ אליו החכמים ולרדת לסוף דעתם. (קהלת א א)
...שלעתיד לבא יבואו אומות העולם לחוג סכות, כי יכירו שפרנסתם על ידי קרבנות מוסף החג, וכן היה בימי שלמה, והיה מגיד לפני חכמיהם בחול המועד סוכות את קהלת, ומשום הכי נזכר בה רק שם אלקים. (במדבר כט יב)
...ויתכן לומר כי שלמה המלך ע"ה חיבר ספר קהלת על שם מצות הקהל שהיא בסוכות, וכשראה שיתבטל בית המקדש ומצות הקהל שנתחדש אז הארת התורה בכל שמיטה, הניח זה הכח בספר קהלת שחיבר על ימי הסוכות. (וילך תרמ"ב)
...ושמעתי שלכן קורין אותו בסוכות לא מפני שמהביל שמחת עולם הזה, רק שממנו נקח תוקף ועיקר השמחה האמיתית על ידי ההבלת כל עניני עולם הזה, רק זה חלקי וכו'... (חלק ב צדקת הצדיק עמוד עט)