(ראה גם: לבנה, קדוש החודש)
פתח רעיא מהימנא, המצוה שלאחר זו היא לקדש את החדש, כי הלבנה הקדושה, (דהיינו המלכות), היא כלה שמתקדשת על פי בית דין שהוא גבורה (דז"א, כי המלכות נבנית מצד שמאל שהוא גבורה), כי שם (בגבורה דז"א), הם הלוים שנאמר בהם וקדשתם את הלוים, (כן המלכות שהיא מגבורה דז"א צריכה גם כן קדושה), ואחר כך שהלבנה נראית ויהנו מאורה, (דהיינו אחר שקבלה מוחין) מברך עליה, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, ובמי היא מתקדשת ומתברכת, הוא בתפארת, משום שהיא תפארת לעמוסי בטן. (כי תשא ו)
וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא החדש הזה, וכתיב התם זה א-לי ואנוהו, תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים, אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד. מרימר ומר זוטרא מכתפי (אהדדי) ומברכי. א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, אמר ליה האי נשי דידן נמי מברכי, אלא כדרב יהודה, דאמר רב יהודה ברוך וכו' אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם, פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים. (סנהדרין מב א)
הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים, עד איכן, רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה בחצי המטה, רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה, רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום, אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות, כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום, הא כל י"ד יום צריך לברך. (ברכות סה א)
דבר אחר החדש הזה לכם, הרואה את הלבנה היאך צריך לברך, בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש, יש מן רבנין אמרין ברוך מחדש חדשים, ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים, ויש מהם אומרים מקדש ישראל, שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קודש כלום... (שמות טו כד)
ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך, אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, פועלי אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש באור יקר ועטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה לפאר יוצרם על כבוד מלכותו, בא"י מקדש ראשי חדשים. ואומר ג' פעמים סימן טוב סימן טוב סימן טוב תהיה לכל ישראל, ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך. ורוקד ג' רקידות כנגדה ואומר ג' פעמים כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע ביך כך אם ירקדו אחרים להזיקני לא יגעו, כי תפול עליהם אימתה ופחד, ולמפרע, אמן אמן סלה הללויה. ואומר לחבירו ג' פעמים שלום, וילך לבית בלב טוב. (פרק כ א)
ובפרק היו בודקין, אמר רב אחא בר חנינא א"ר יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה... דע כי דבר זה מה שאמרו כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה הוא ענין עמוק מאד, כי יש לך לדעת כי הירח הוא בפרט קרוב אל האדם כאשר ידוע, כי הירח בגלגל התחתון, ומפני כך ימצא בירח מה שלא ימצא בשאר הכוכבים, שהוא מתמעט וחוזר ומתחדש כמו בני אדם שמתמעטים ומתחדשים, וכמו שאמר אחר כך עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה, ושייך בירח קבלת פנים ביותר מכל הכוכבים, מפני כי הירח הוא מן העליונים ויש בו קבלת פנים, כי יש לירח חבור אל התחתונים כמו שאמרנו כאשר הוא בגלגל התחתון והוא דומה כמו אורח שבא אל בעל הבית והבעל בית מקבל פניו... ודבר זה תמצא בכמה מקומות, כל מקום שיש דמיון מה כאשר יש קבלה ראשונה נאמר על זה כאלו היה מקבל פני שכינה, שכך אמרו ז"ל שקולה קבלת אורחים כקבלת פני שכינה... בשביל שהאדם דומה ליוצרו שנברא בצלם אלקים, וכך כאשר מקבל פני הירח אשר יש לו דמיון זה שהוא עם האדם כמו שהוא ית' אל האדם שנחשב קבלתו כאלו מקבל פני שכינה... כי הירח מצד שהירח מן העליונים יש לו בדבר מה דמיון אל השכינה שהיא בעליונים, וגם הוא מיוחד מכל צבא השמים שיש לו חבור עם האדם כמו שיש לירח אשר הוא ברקיע התחתון יש לו חבור עם האדם לכך נחשב כאלו קבל פני שכינה, וכן האדם שהוא בצלם השכינה...
ומה שתקנו בברכה זו ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ואלו בברכות יוצר אור תקנו עושים באימה וביראה רצון קונם, ובלא זה גם כן קשה דמה שייך בזה לשון רבים... ודבר זה כי הששון והשמחה הוא מצד שהוא עובד השי"ת באהבה, שהרי ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והעובד מאהבה הוא דבק בו שנאמר לאהבה את ה' אלקיך ולדבקה, והרי הוא ית' אחד ועל ידי זה העובדים אל השי"ת כמו המלאכים גם כן מתאחדים ביחד מצד השי"ת שהוא אחד, ולפיכך בזה שייך לומר ששים ושמחים לעשות רצון קונם, אבל היראה שהוא ירא מן השי"ת בזה אין הדביקות בו ית', כי אדרבה הירא מן אחד אינו מתחבר עמו, ולכך מצד היראה אינם דביקים בעילה שיהיה מקשר ומאחד הכל, ולכך אמר עושים באימה וביראה רצון קוניהם, שכל אחד עושה רצון קונו בפני עצמו...
ומה שתקנו פועל אמת שפעולתו אמת, כלומר כי לפעמים נמצא פועל שאינו אמת ופועל במקרה דבר אמת, כי האדם אינו פועל אמת ולפעמים במקרה פועל דבר אמת, ולפעמים הפך זה שהוא חפץ לפעול אמת והוא פועל שקר, כי אין כחו משיג לדבר, אבל השי"ת הוא פועל אמת ומה שפעל הוא אמת וישר ואין בהם שקר בדבר מה רק הכל באמת וביושר. ואמר וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, פירוש כי הלבנה כמו שאמרנו היא מתחדשת יותר מן כל הכוכבים, וזה מפני כי היא שייכת לתחתונים כי היא ברקיע התחתון, והתחתונים מתחדשים, ולכך הוא סימן לישראל שיהיו מתחדשים כשיהיו נגאלים כהחודש הזה. לפאר ליוצרם וכו', כי כאשר יתחדשו ישראל דבר זה פאר והדר מלכותו, ואם לא היו מתחדשים לא היה פאר ליוצרם שיהיו ישראל אשר הם אומתו והם כבוד מלכותו שיהיו בגלות ובשפלות, ולפיכך אמר שעתידים הם להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. (נתיב העבודה פרק יג)
יש מצוה התלויה בפה ובעינים וברגלים, והיא מצות קידוש הלבנה, אמר רב יודא הרואה לבנה בחדושה אמר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר במאמרו וכו'. כבר כתבתי לעיל שאסור להסתכל בהלבנה בשם רבינו מאיר הלוי, ויש סוד לדבר, רק רואה בה ראיה כשירצה לברך וכשמתחיל לברך אז אין מסתכל בה. ומנהג יפה אנחנו נוהגים פה ירושלים ע"ה תובב"ב לומר מזמור אחר סיום הברכה, ואומרים מזמור של י' הלל, הללו א-ל בקדשו וכו', ונכון הוא מאוד להתעורר אור הלבנה שלמעלה היא מלכות בית דוד שעליה רומזים דוד מלך ישראל חי וקיים, ואחר אנו אומרים תנא דבי ר' ישמעאל אלו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בכל חודש דיים, אמר אביי הלכך מברכין מעומד, ואחר כך קדיש דרבנן, ומה מאד טוב ויפה הענין, כי לעתיד ילך פגם הלבנה ותהיה אור הלבנה כאור החמה ואז יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכו' ויהיה השם שלם והכסא שלם כנודע ליודעי חן. אשר נראה בעיני שמטעם זה מתרחקים הנשים ממצוה זו אף על פי שמקיימין הרבה מצות עשה שהזמן גרמא, ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה אף שהן נזהרות בכל התפילות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה, אף על פי שמצאו להם תיקון אחר כך שנתקנו בעגל ועל כן ניתן ראש חדש להנשים...
ברגלים רוקד ג' פעמים ואומר כשם שאני רוקד וכו', וקבלתי ממורי הגאון החסיד מהר"ע ז"ל ליזהר במאוד כשרוקד שלא יכרע ברכיו לרקוד, כי אז היה נראה חס ושלום כאלו היה כורע נגד הלבנה, אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד... (שער האותיות אות ק)
גרסינן במסכת סופרים אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים, וכתב בהגהות מרדכי, דאם מברך בחול יש לו ללבוש בגדי שבת, וכן הוא בהגהת מיימוני, מהר"ם כשהיה מקדים לברך בחול לפי שיעבור הזמן אז לבש הסרבל המכובד שהיה לו. מנהג יפה במלכות א"י וסביבותיה שאומרים פסוקים ומאמרים אחר ברכת הלבנה, אחר כך קדיש דרבנן, ונכון לומר מזמור הללויה הללו א-ל בקדשו, תנא דבי ר' ישמעאל וכו', וקבלה מחסיד מהר"ר יודא ריגנשבורג לומר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות דומה דודי לצבי או לעופר האיילים הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים... (מסכת פסחים בתחלה)
...מה שכתב רבינו יונה ז"ל, באלפס ברכות סוף פרק תפלת השחר, אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. וכתב ר' יונה ז"ל על זה, מפני שהקב"ה אף על פי שאינו נראה לעין נראה הוא על ידי גבורותיו ונפלאותיו, כענין שנאמר (ישעיה מ"ה) "אכן אתה א-ל מסתתר אלקי ישראל מושיע", כלומר אף על פי שאתה מסתתר אתה הוא אלקי ישראל שעשית עמהם כמה נפלאות, ואתה מושיע בכל עת ובכל שעה... הנראה כונתו, כי הדבר שאם מורגל בו, אינו מתפעל ממנו, כי נראה לעין הבשרי, כי נוהג שבעולם כך הוא, ולא ניכר לעין הבשרי, כי מיד שולחו הוא נשלח. והנה השמש אף שנסתר בלילה אכן ידוע כי תחת הכדור מהלכת בלילה... וכענין שאמרו ז"ל בר"ה פרק שני על הירח, "פעמים מהלכת בארוכה פעמים בקצרה, דכתיב שמש ידע מבואו, מכלל דירח לא ידע". וכיון שאינו ידוע מהלכה, הרי זה כאילו גם לעין הבשרי ניכר, שתשיב אמרים אמת לשולחה, הוא מלכו של עולם, לעשות רצונו להאיר לעולם ולמשול בלילה, כענין שנסדר משמרתה ברקיע כרצונו ית', ומתפעל האדם מעט להבין מלכו של עולם והם משרתים לו כרצונו לשמש העולם התחתון, והרי זה כאילו נתגלה לנו, וכאלו מקבל פני שכינה, ועל זה החסד שנתגלה לנו מעט אנו מברכין על זה ברכת לבנה...
והמתבאר פה כי לא כמו שאנו חושבים, שבברכת לבנה מקבל פני שכינה, אבל כך הוא בהתבוננות החדשות שרואה בחדוש לבנה, ומבין מי ברא את אלה, בזה מקבל פני השכינה, והברכה על החסד שקבלנו פניו... (חלק א סא)