(ראה גם: רוח)
רבי יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין, בקידום של מוצאי החג, (כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג)... תנא בקידום של מוצאי החג של תקופה... ויהי כזרוח השמש וימן אלקים רוח קדים חרישית, מאי חרישית, אמר רב יהודה בשעה שמנשבת עושה תלמים תלמים בים... אלא אמר רבה בשעה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה, והיינו דכתיב אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום... כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה אזיל לגביה גלי לדרעיה, (שהיתה רוח מזרחית מנשבת והוחם לו), אמר שדיא נשיב, אמר רבא הכי אמר רב אשה מפלת בו, ושמואל אמר אפילו מרגלית שבים מרקבת בו, ר' יוחנן אמר אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו, אמר רב נחמן בר יצחק ושלשתן מקרא אחד דרשו, כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו וגו', יבוש מקורו זו מקורה של אשה, ויחרב מעיינו זה שכבת זרע שבמעי אשה, הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה זו מרגלית שבים. אמר רבא עדי סוראה הוא דדייקי קראי, מאי כי הוא בין אחים יפריא, אמר רבא אפילו שופתא בקופינא דמרא רפיא (בית יד שבחור שבראש המרא), רב יוסף אמר אפילו סיכתא בדפנא רפיא (יתד שבדופן), רב אחא בר יעקב אמר אפילו קניא בכופתא רפיא (קנה הארוג בכפיפה). (גיטין לא א)
שדופות קדים - רוח מזרחית שקורין ביס"א. (בראשית מא ה)