קדם

(ראה גם: מזרח)

ילקוט ראובני:

ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם, תמן תנינן מאן בני קדם הוא מוקמינן מכל חכמת בני קדם היא חכמתא דאברהם, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק... (חיי שרה)

רש"י:

קדמה - לפנים הקרוים קדם, ואיזו זו רוח מזרחית, והמערב קרוי אחור. (במדבר ב ג)

רמב"ן:

בני קדם - חרן, כדכתיב וילך ארצה בני קדם, או מזרח. (איוב א ג)

אבן עזרא:

קדמה מזרחה - תחלת מזרח. (במדבר ב ג)

רד"ק:

קדם - גם כן מבני ישמעאל, או שוכנים במזרח. (ירמיה מט כח)

אברבנאל:

מלאו מקדם - יותר מבני קדם, או יותר מהזמן הקדמון. (ישעיה ב ו)

מלבי"ם:

יש הבדל בין קדם ובין ראשון, שהקודם הוא בערך המתאחר אף שאינו ראשון... אבל ראשון הוא החוליא העומדת בראש השלשלת... אולם יצויר שיהיה הקדמון קודם אל הראשון, למשל אם יקח השלשלת כולו שבו החוליא הנקראת ראשון עם ערך שלשלת אשר לפניו, שאז השלשלת האחרת המונחת קודם היא קודם לפניה בהחלט, ומצד זה יצוייר קדם החלטי, כמו "חשבתי ימים מקדם שנות עולמים"...

יש הבדל בין קדם ובין מזרח, ששם מזרח מציין זריחת השמש, ושם קדם מציין הצד הקודם או במקום או במעלה, ובשביל זה נקרא צד מזרח בשם קדם על שהשמש עולה משם, והוא הקודם לביאת האור על האופק, ועל פי זה גם צד המזרחי של הבתים והערים נקראו בשם קדם, כי בימים ההם היו פתחי הבתים ושערי הערים פתוחים למזרח על פי הרוב, ועל כן במקום שצריך לבאר שצד מזרח יוקדם יאמר קדמה מזרחה, כמו "והחונים קדמה מזרחה" (במדבר ב' ג') רוצה לומר שצד מזרח היה קודם בנסיעה או במקום... ואם כן המזבח שהיו מעלותיו בדרום ששם היה הכבש, לא יצדק על מזרח המזבח שם קדם, ולזה פירש בספרא על "והשליך אותה אצל המזבח קדמה" למזרחו של כבש, והיה בדרום המזבח, ומצד זה היה במזרח ובצד קדם לכניסה, ויצדק עליו שם קדם. (הכרמל)