קין   קרבן

(ראה גם: קין-כללי)

זהר:

אמר ר' יוסי (השם) קין יורה קן לכל מדורים הרעים הבאים מצד הטמא להעולם, ואחר כך הביאו קרבן, זה הקריב מהצד שלו וזה הקריב מהצד שלו, וזה שכתוב ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה, ר"ש אמר, כתוב ויהי מקץ ימים, מהו מקץ ימים, זהו קץ כל בשר, ומי הוא קץ כל בשר, זהו מלאך המות, הרי שקרבנו של קין מהצד הטמא היה.

וקין מאותו קץ הימים הביא הקרבן, בדיוק אמר הכתוב מקץ ימים ואינו אומר מקץ ימין, וכן כתוב בדניאל, ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך, אמר לו לקץ הימים או לקץ הימין, א"ל לקץ הימין, וקין מקץ הימים הביא קרבנו.

ויבא קין מפרי האדמה, כד"א ומפרי העץ, (לומר גזירה שוה, מה שם הוא בעץ הדעת, שהיא מבחינת הנחש הרע, אף כאן הביא קרבנו מבחינת הנחש הרע, אר"א מפרי האדמה, כד"א אוי לרשע רע, כי פרי מעלליהם יאכלו, (פרי מעלליהם הוא המלאך המות פרי מעלליהם של הרשעים, כי לולא החטא לא היה בא לעולם, יאכלו פירושו שהוא נמשך עליהם ומתדבק בהם להמית אותם ולטמא אותם), ועל כן שקין הקריב מהצד שלו, מבחינת הנחש ומלאך המות... (בראשית ב שלד, ועיין שם עוד)

תא חזי, והבל הביא גם הוא, מהו גם, גם הוא לרבות זה בזה, (שגם הוא הביא לס"א מעט כמו קין), אלא קרבנו להקב"ה היה כולו, (שעיקר הקרבן היה אל הקב"ה, ונתן חלק לצד האחר, כמו שכתוב ומחלביהן, חלביהן הקריב לה', וחלק הגרוע נתן לס"א). וקין עיקר הקרבן עשה לקץ הימים שהוא סוד הסטרא אחרא, ונתן חלק להקב"ה, ועל כן לא התקבל. (בא לב)

דבר זה מי מוכיח, קין והבל מוכיחים, שזה בא מצד אחד וזה בא מצד אחר, (שהבל בא מצד הקדושה וקין בא מצד הסטרא אחרא), ומשום זה לא צריכים לחבר אותם יחד, (וכשהביאו שניהם קרבנות לא נתחברו), אלא קרבנו של קין נתרחק מפני קרבנו של הבל. ועל כן ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך, שלא יעלה עליך רוח אחר לשלוט עליך... (קדושים קטז)

א"ר יהודה הוחזר קין להיות עובד אדמה והבל רועה צאן, זה הביא קרבן וזה הביא קרבן. אר"י קין בא בגסות רוח, והבל בשפלות רוח, שכתוב זבחי אלקים רוח נשברה, מה כתוב, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, אר"י (מהי השאלה) למה נפלו פניו, (הרי) על שלא נתקבלה מנחתו (נפלו פניו).

אר"י אותו היום היה ראש השנה, יום שדין כל הנשמות עוברים לפניו, א"ל למה חרה לך, הלא אם תטיב שאת, אר"י כלומר, אם תטיב יהיה לך שאת, (שתתנשא ומנחתך תקובל)... (זהר חדש בראשית תתלד)

פרקי דר' אליעזר:

ראה קין-כללי, פרק כא.

מדרש רבה:

ויבא קין מפרי האדמה, מן הפסולת, לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסייפות. (בראשית כב ח)

מדרש תנחומא:

ראה קין-כללי בראשית ט)

מדרש הגדול:

ויהי מקץ ימים, תאנא כיון שהגיע ליל הפסח קרא אדם לבניו ואמר להם, בני בזה היום עתידין ישראל להקריב קרבן פסחים לבוראן, הקריבו אף אתם לבוראכם קרבן כדי שיתרצה בכם ויפסח עליכם. והביא קין מותר מאכלו קליות וזרע פשתן דבר מאוס, והקריבו מנחה לה' על אותו המזבח שהקריב עליו אדם הראשון. (בראשית ד ג)

ואל קין ואל מנחתו לא שעה - מלמד שנדחית מנחתו שלקין ולא ירדה עליו אש מן השמים והיה מתבזה בעיניו שנתקבל קרבן אחיו והוא לא נתקבל קרבנו, שנאמר ויחר לקין מאד ויפלו פניו. (שם שם ה)

ילקוט ראובני:

ויש לך לדעת מפני מה להבל נתרצה ולקין לא נתרצה, כי קין הביא מפרי האדמה שלא היה בו רוח חיים, ולא שת לבו רק לזאת, כד"א עובד אדמה, ולא העלה הדברים למקום עליון, רק תפס דרך אמו שסחטה לו ענבים. אמנם הבל תפס דרך אביו והקריב הכוחות למקום עליון, וקרבנו תודה היה, ונאה ליחיד להודות ליחיד שיתעלה על כח הקיום שהוציא בו ועל כח הדיבור וכו'.

א"ר יהודה קין בא מגסות הרוח והבל בנמיכות הרוח, דכתיב זבחי אלקים רוח נשברה, מה כתיב וישע אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, א"ר יהודה אותו היום ראש השנה שדין הנשמות עוברין לפניו, א"ל למה חרה לך, הלא אם תטיב שאת וגו'... (בראשית)

יש אומרים קרח וקין כונה אחת להם הדין עמהם, כי קין מנחתו חטא שהביא מזרע הארץ אש בלי מים, וכן קרח שעמד במדתו מבלי מים, וקין נהרג כי שופך דם האדם באדם דמו ישפך, ובעבור שהיה לו לקחת מוסר ולא לקח אלא חטא פעמים על כן נתוספו לו מיתות משונות שקשה האחרון מן הראשון, שעבר עבירה מעבירות חמורות ושנה בה מה מעלה יש לו מקרח הוא ניהו. וגם אין לומר אחר שהבל הביא קרבן מהודר מבכורות צאנו הקב"ה קבלו, אלא שהניחו קב"ה ברצונו והציץ מה שהיה ראוי לו ונתחייב הריגה, ומגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, ונזדמן קרח הוא קין להרגו, וחזר וחטא היה מן הדין שיהרג פעם אחרת ולא שיבלע, כי לא ימחול עונו אם לא במיתה הזאת, וראה הבליעה כמה הוא קשה, שירדו חיים שאולה... (שם)

הכל תלוי במחשבה, כמו שאשכחן בקין והבל, קין אייתי קורבניה פשתן והוה מחשבתיה לקמיה הב"ה ערוה, ופשתים מסטרא דערוה, דכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, ובגין דא לא קיבל לה, הבל הביא מבכורות צאנו, מחשבתו הוה בההוא אתר דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב ושער רישיה כעמר נקי, ובגין דא חרה ליה וקטל ליה... (שם)

ויבן נח מזבח, ובאדם ובניו לא נכתב מזבח, אם היה מזבח אחד להם היה כתוב ויבן אחד לכולם, אבל קין א' ולהבל אחד, שאם מזבח אחד היה להם למה לא הקריבו הבל וקין ביחד ולא הביאו שניהם כאחד, ולא היה נודע וישע אל הבל. ואם תאמר אדם רוצה לנסות איזה יבחר השם, כבר יוכל לדעת שפרי קין מביא שאינם טובים, אלא משמע לזה לנח על מקום אחד וזה על מקום אחד... ויש אומרים שמועות בהר המוריה נברא ושם הקריב קרבנות, דבר אחר היו מקריבים על שן סלע כמו מנוח, והוא המקום שהקריבו אדם הראשון וקין והבל ובניו, ושם בנה נח את מזבח לעולה, ושם בנה אברהם את המזבח ושם נעקד יצחק... (נח)

ראה עוד קין-כללי קרח.

תרגום יונתן:

ויהי - והוה מסוף יומיא בארביסר בניסן ואייתי קין מאיבא דארעא מדזרע כתנא קרבן בכוריא קדם ה'... ולקין ולקרבניה לא סבר אפין... (בראשית ד ג)

אבן עזרא:

ויהי מקץ ימים - שעבד קין את האדמה הביא המנחה אל המקום שקבע לתפלתו, ולא ישרו בעיני דברי האומרים כי המנחה הביאה אל אביו, ובעבור שכתוב מבכורות צאנו יש סמך כי לא הביא קין מן הביכורים. (שם)

רמב"ן:

ויבא קין - הבינו האנשים האלה סוד גדול מהקרבנות והמנחות, וכן נח, ורבותינו אמרו שגם אדם הראשון הקריב שור פר, וזה יחסום פי המבהילים בטעם הקרבנות, ועוד ארמוז בו עיקר גדול ברצון הקב"ה. (שם)

רד"ק:

מפרי האדמה - וידמה שמן הפחות היה, או אחר שאכל הוא הביא הנותר לפניו, וכל זה דרך בזיון לפיכך לא נרצה, גם לא הביא מן הבכורים, כי אם הביא היה אומר, כמו בהבל, לפיכך לא נתקבל קרבנו... (שם)

רבינו בחיי:

מפרי האדמה - היה לו להביא בכורים מפרי האילן משבעת המינים, אבל יגיד הכתוב פחיתותו וצרות עינו כי היה איש רע עין, וזה שלא אמר מראשית פרי האדמה, אבל מפרי האדמה, כלומר מן הפחות שבכל, וזרע פשתן היה כמו שדרשו רז"ל, והכתובים יורו כן כי על כן קצר במנחתו שלא היתה רצויה, והאריך במנחתו של הבל הרצויה... מנחה לה' - המנחה הזאת היתה ביום חמשים לבריאת עולם, בין לדברי רבי אליעזר בין לדברי רבי יהושע... וממה שהקפידו שני חכמים אלה על חמשים יום, יצא לנו טעם למה שנצטוינו בתורה להקריב מנחה ביום העצרת כנגד קין והבל שהקריבו מנחה ביום חמשים, כי מתוך אותה המנחה תתברר אמתת הנבואה, והוא שכתוב ויאמר ה' אל קין, ותתברר ההשגחה גם העונש והשכר הכל נכלל שם... (שם, ועיין שם עוד)

הרקאנטי:

...ויש לך לדעת מפני מה הבל נתרצה וקין לא נתרצה, כי קין הביא מפרי האדמה שלא היה בו רוח חיים ולא שת לבו לזאת, כד"א עובד אדמה, ולא העלה הדברים למקום עילויין רק תפש דרך אמו שסחטה ענבים. אמנם הבל תפש דרך אביו והקריב הכחות ונתעלו למקום עילויין... (בראשית)

ספורנו:

...ומזה התבאר ענין קין, באמרו "ואל קין ואל מנחתו לא שעה", כי היה הוא מכת האפקורסין שאין מקבלין מהם קרבן, כמו שהוכיח סופו על תחלתו, ושהיתה מנחתו ממין בלתי ראוי להקרבה... (ויקרא א ב)

מהר"ל:

...ואם תאמר וקין אחר שהיה רוצה להקריב קרבן למה נטל מן הגרוע, שאין לומר שהיה מקפיד על דבר קטון כזה, שהרי כל פרי האדמה היה שלו, ויראה שכל אדם הוא מצליח בכח שיש לו, וכאשר ידע קין שכחו הוא מה שעינו רעה, כי ידע מדתו בודאי, ולכך הביא קרבן הזה לחזק על ידי זה מדתו וכחו שהוא עין רעה, ובזה יתגבר על הבל אחיו, והשם הוא הטוב פנה אל הטוב ולא אל הרע... כי כאשר היה זה רועה צאן וזה עובד אדמה מסתמא היה קין מביא קרבן מה שהוא שייך לו להגדיל כחו שהוא מיוחד בו, ורחוק מחברו, ואין בכל עבודתו שהיה עובד אדמה מה שהוא מיוחד לו דווקא, ושהוא מובדל ומופרש מהבל רק הפשתן שזה הדבר הוא כלאים והפכו לו, והוא היה מכוין בודאי דבר שהוא מיוחד לו דווקא... (גור אריה בראשית ד ג)

ויש שואלים אחר שהשי"ת שעה אל הבל ואל מנחתו אם כן למה לא היה נשמר מן קין, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, ולפי ענין זה לא קשיא ולא מידי כי נגזר על הבל דבר זה שיהיה דוגמא ודמיון שהיצר הרע מבטל מעשה הבל, ועוד כי לפי מה שאמרנו לא היה שורש אל מעשה הבל... וקין היה מתחיל להקריב, אף כי היה בעל יצר הרע, מפני שכך דרך אנשים לא טובים, שסוברים שמחמת הקרבת קרבן ירצה אל השי"ת, ומפני כך הקריב קרבן, אבל זבח רשעים כמו אלו תועבה ולא שעה אל מנחתו... (דרשה לשבת הגדול, וראה שם עוד)

מלבי"ם:

ויהי מקץ ימים - יספר איך התעוררו מעצמם להביא מנחה לה', מזה נלמד כי מטבע נפש האדם להכיר כי יש גבוה מעל גבוהים בורא כל, ונפשו תתנדב להשיב לו תודה על טובותיו שמראה הכנעתו ותודתו על ידי מנחה. אמנם היה בין מנחת קין ומנחת הבל ארבעה הבדלים, א', קין לא הכיר שה' הוא ראשית הסבות ואחריתם עד שכל התולדה תתיחס לו לבדו, וחשב כי הוא רק העוזר והגומר בהויה עם הטבע, לכן הביא המנחה מקץ ימים. והבל השכיל זאת ולכן הביא מבכורות הצאן, להורות שהוא ראשית כל הסבות והכל מתיחס אליו. ב', קין הביא הגרוע, שעל זה אמר מפרי האדמה, והבל הביא המובחר. ג', קין חשב שה' צריך אל המנחה, שעל זה אמר מנחה לה', והבל ידע שה' לא יחסר לו דבר, רק שהביא "גם הוא", שעל ידי שקין הביא, הביא הוא גם כן. ד', דעקר כונת הקרבן הוא נפש האדם והכנעתו שידמה בעיניו כאילו מביא את עצמו, ועל כונה זו הביא הבל, שעל זה אמר "הביא גם הוא", הוא עצמו, וקין הביא רק פרי האדמה בלא הכנעת הלב... (בראשית ד ג)

רש"ר הירש:

...פרטים אחדים של הסיפור יגלו את הבדלי הכוונות, היה זה מקץ ימים ביומה של תקופה, ברכת ה' היתה שלוחה בשדהו של קין ובמקנהו של הבל, והגיעה השעה להקריב קרבן הודייה. קין מביא "מפרי האדמה", בלא בחירה מיוחדת, הן עליו להקריב דבר מה גם לה', זו השקפה פסולה, שמלאכי עתיד להתריע עליה "והבאתם את הפסח ואת החולה" ואת מה שאין בו עוד צורך. זו אותה עבודה שמקורה הוא הפחד, מקימים מקדשים כדרך שבונים בתי חולים ובתי סוהר. אך הבל לקח "מבכורות צאנו ומחלביהן", בחר את המעולים. מי שמקריב את הראשית ואת המעולה רואה ביחסו אל ה' את עיקר העיקרים, וכל שאר החיים רק נספחים אליו...

הרי הוא אומר עוד והבל הביא "גם הוא", שלא צפינו כלל לקרבנו, ואכן מתפקיד הבכור שהוא מקריב בשם המשפחה והבית, ומכאן שהבל יכול היה להיות מיוצג על ידי קרבנו של קין... (שם)

שפת אמת:

בספר קול שמחה פירש והבל הביא גם הוא, כי בקין כתיב מקץ הימים, שעל ידי זכרון יום המיתה התעורר לשוב, אבל הבל הביא גם הוא, בעודנו בחיים. ויש לומר עוד כי עיקר הקרבן הוא שיסמוך האדם עצמו על הקרבן, ושעל ידי זה ידבק עצמו בהשי"ת, כי אין הקרבן עיקר המכוון, רק שהוא גורם התדבקות לקונו, וזה שכתב "הביא גם הוא", גם את עצמו עם הקרבן, ולכן נתקבל לפני השי"ת. (בראשית תרל"ה)

מכתב מאליהו:

לפי זה נבחין בשורש חטא קין שהיה בחינת גבורה לבד, בלי המתקה. ועל כן לא נתקבל קרבנו, שהרי תוכן קרבנו היה שרצה לכסות על חסרונותיו במה שנתן את המיותר לו, והוא גדר "זבח רשעים תועבה". אבל הבל הביא את קרבנו מצד החסד, כי שאף לרוחניות, אבל היה בלי תיקון בתוך פנים עצמותו, והיינו כעין גדר חסד שבטומאה כדלעיל. והקב"ה שעה להבל ולמנחתו בבחינת "השוכן אתם בתוך טומאותם", מה שאינו כן בקין, כי בבעל גאוה נאמר "אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד"... (חלק ד עמוד קעו)