קיסר

(ראה גם: מלך, רומי)

תלמוד בבלי:

אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי, אתא עלייהו, הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו, שקליה קיסר לתאגיה ואתביה אארעא, אמר ריבוניה דעלמא כוליה אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא... (גיטין נז א)

א"ל קיסר לרבן גמליאל אמריתו דשכבי חיי, הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי, אמרה ליה ברתיה (דקיסר) שבקיה ואנא מהדרנא ליה... (סנהדרין צ ב)

אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה אלקיכם כאריה מתיל, דכתיב אריה שאג מי לא יירא, מאי רבותיה, פרשא קטיל אריא, אמר ליה לאו כהאי אריא מתיל, כאריא דבי עילאי מתיל, אמר ליה בעינא דמיחזית ליה ניהלי, אמר ליה לא מצית חזית ליה... אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה בעינא דאיחזי לאלקיכו, אמר ליה לא מצית חזית ליה, אמר ליה איברא חזינא ליה, אזל אוקמיה להדי יומא בתקופת תמוז, אמר ליה איסתכל ביה (בשמש), אמר ליה לא מצינא, אמר ליה יומא חד משמשי דקיימי קמי דקודשא בריך הוא אמרת לא מצינא לאיסתכלא ביה, שכינה לא כל שכן. אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה בעינא דאיצבית ליה נהמא (לערוך סעודה) לאלקיכו, אמר ליה לא מצית, אמאי, נפישי חילוותיה... טרח שיתא ירחי קייטא, אתא זיקא כנשיה לימא... אמר ליה הני כנושי זלוחאי (מכבדי ומרביצי הבית) דאתו קמיה. אמר ליה אי הכי לא מצינא. א"ל בת קיסר לר' יהושע אלקיכון נגרא הוא, דכתיב המקרה במים עליותיו, אימא ליה דנעביד לי חדא מסתוריתא... (חולין נט ב)

תנא דבי אליהו זוטא:

מעשה בתינוק אחד שלמדו אביו ספר בראשית, פעם אחת עלה הקיסר לאותה מדינה ונשבה אותו התינוק וספרו עמו וחבשוהו בבית האסורים וספרו עמו, והכניסו ספרו לגנזי הקיסר, פעם אחת נטרפה דעתו של הקיסר, אמר להם הביאו לי ספר הזכרונות, הלכו לגנזי הקיסר ומצאו הספר בראשית, ובאו כל גדולי המלכות לקרות בו ולא היו יודעין לקרות, ואמרו לו זה הספר מן ספרי ישראל הוא ויש כאן תינוק אחד מהם שהוא חבוש בבית האסורין שלך... כיון ששמע המלך שבחו של הקב"ה האיך ברא את עולמו מיד עמד מן כסאו ונשקו לאותו תינוק על ראשו, ואמר לו יודע אני שלא הרגיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך כדי להתירך מבית האסורין, מיד נתן לו הקיסר הרבה כסף וזהב ואבנים טובות... (פרק יז)