ראה גם: חטה, לחם, קרבן-מנחה)
סולת מן החטים, אתה אומר סולת מן החטים או אינו אלא מן השעורים וכוסמים ושיבולת שועל ושיפון, תלמוד לומר סולת חטים תעשה אותם, הואיל ונאמרו סלתות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם שאינה אלא מן החיטים, אף פורטני כל סלתות שבתורה שלא יהו אלא מן החטים. (פנחס קמב)
...ואין עמו אל נכר, שלא יהו בכם בני אדם שעוסקים בפרגמטיא של כלום, כענין שנאמר יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסת יד, ירעש כלבנון פריו, שיהיו חיטים שפות זו בזו ונושרות סולתן בארץ, ואת בא ונוטל הימנה מלא פיסת זו של יד כדי פרנסתך. (האזינו שטו)
קמחא דחיטי, רבי יהודה אמר בורא פרי האדמה, ורב נחמן אמר שהכל נהיה בדברו... והא"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו, מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה, לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו... אבל קמחא דשערי הואיל וקשה לקוקיאני (תולעים שבמעים) לא לברך עליה כלל, קא משמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי. (ברכות לו א)
תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר קמח שנפל לתוכו דלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ, אמר רב פפא והוא דעביד טיף להדי טיף... (פסחים לט ב, וראה שם עוד)
אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר... (שם מ ב)
א"ל דרמא לך הא לא חש לקמחיה (למה שהוא טוחן אם חטים אם פסולת)... (שפ פד א)
אמר להו (המן) במאי עסקיתו, אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה, אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי. (מגילה טז א)
חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת... תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס, חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות... (נדרים נג ב)
דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה. (קידושין סט ב)
כתיב קמח וכתיב סלת, א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש... (בבא מציעא פז א)
...קימחא טחינא טחינת, שנאמר קחי רחים וטחני קמח... חטים לא נאמר אלא קמח. (סנהדרין צו ב)
ר' אלעזר בן עזריה אומר... אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח... (אבות ג יז)
אמרון כל קימחיא קמח, וקמחא דקמחית סולת, וקרון עלה כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה... (יומא ה א)
וקחו קמח - המזון היותר נאות לאדם לבטל הפקועות שהם סם לאדם. (מלכים ב ד מא)
וקחו קמח - בודאי הרהר שם או צירוף שמות הרמוזים בקמח והיו משליכים והרע מסתלק, ואולי לכן הוא"ו יתרה ב"וקחו". (שם)
...כי התורה היא פרנסת הנפש כמו שהלחם הוא פרנסת הגוף, כי הלחם משלים הגוף עד שאינו חסר, והתורה משלמת הנפש, ועל ידי שנים אלו פרנסת האדם עד שיש לו פרנסה בכל, ולפיכך אמר אם אין תורה שהיא פרנסת הנפש, אין קמח, כי הקמח שהוא הפרנסה הגשמית דבר חסר עד שיושלם בפרנסה הנפשית היא התורה, ולפיכך אם אין תורה אין קמח, כי כאשר חסר הדבר המשלים בטל הדבר אשר הוא צריך אל ההשלמה. אם אין קמח אין תורה, כי מאחר שהתורה היא פרנסת הנפש וקודם לזה הוא פרנסת הגוף, אם אין פרנסת הגוף שהוא קודם אין כאן תורה שהיא פרנסת הנפש, שכאשר אין הקודם אין הדבר שהוא יותר במעלה נמצא... (דרך חיים ג יז)
...ויראה ששם קמח הונח בכלל על גרעיני התבואה הטחונים ושחוקים כמו שהם שנתערבו בו עוד החלקים שאין בהם צורך ותועלת למאכל, כגון הסובין והמורסן ועפרורית הדק, וכן כתב רש"י (סוטה י"ד) קמח הכל מעורב כמו שנטחן, לכן נקרא קמח על שם המחוי, רוצה לומר מחוי והתמעכות הגרעינים. ושם סלת הונח בפרט על חלק החשוב והמשובח שנשאר לבדו מגרעיני התבואה אחרי הטחנם והוסר מהם על ידי הניהול כל שאין בו תועלת למאכל כגון הסובין והמורסן וגם הקמח הדק שהוא כענין עפרורית לבנה שאין בו צורך, לכן נקרא סולת על שם חשיבותו, כעין שרש סלל, שהוראתו השבח והחשיבות, כמו "סלו לרוכב בערבות"... (בראשית יח ו)
קמח סולת - קמח הוא המין הפשוט, סולת המין המשובח, ולא שקמח גס יותר מהסולת, שהרי מן האמור במנחות ע"ו ב' מתברר שהיו מנפים את הקמח נפוי אחר נפוי עד שנקלטה הסולת המעולה בנפה, ואלו הקמח הגרוע היה עובר בנפה כאבק דק, ומכאן גם באור המאמר (אבות ה' י"ח) נפה קולטת את הסולת מוציאה את הקמח... (שם)