קצף

תרגום יונתן:

ולא יהיה קצף - רוגזא. (במדבר א נג)

הגר"א:

ויקצוף המלך - ...דהנה קצף הוא בגלוי כקצף על פני המים, וחימה הוא בסתר... (קול אליהו אסתר)

הכתב והקבלה:

ושם קצף הנאמר אצלו ית' יש לפרשו לא מענין הכעס והזעף כי אם מענין הבדל ופירוד הנעשה בינו ית' לבין ברואיו, כי אמרו מחקרי הלשון שההוראה העיקרית בשם קצף היא על התלישה והשבירה, ואמרו שכן הוא בלשון ערבי, ושזהו המכוון במלת "כקצף על פני המים" (הושע י') שבבים... והוא דומה לשם קצב בבי"ת, אשר פעל ממנו "ויקצב עץ" (מ"ב ו') שהוא על הבדלת הדבר לחלקיו... (דברים כט כו)

מלבי"ם:

ההבדל שבין קצף ובין יתר לשונות הבאים על הכעס הוא, שקצף מציין רתיחת הכעס המתעורר לצאת, והוא חיצוני נראה בגלוי, ואינו נוטר חימה בלבו, ונבדל גם כן מאף במה שהחרון אף יהיה מצד התפעלות טבעי ורגש פנימי בלי שפיטת כח השופט והשכל רק שיבער ויחר אפו ברגש פתאומי, והקצף יהיה אחרי שפיטת כח השכל ששוקל את החטא, ולפי גודל החטא יגדל הקצף, ועל כן נמצא קצפתי מעט, קצף גדול, שמפלס הקצף בכמות אחרי שפיטת השכל איך וכמה וראוי לקצוף, מה שאינו כן חרון אף, שהוא לפעמים פתאום, שהרגש פתאומי לא ידע גבול ומצרים. וכן נמצא "נשבעתי מקצוף עליך" (ישעיה נ"ד), אבל בחרון לא תצדק שבועה שהוא בא גם שלא בידיעת האדם. והחרון אף הוא בדבר הנוגע לו, והקצף יהיה גם בדבר שאינו נוגע לו ולא יתפעל ולא יתרגש בטבעו, רק ששכלו מסיתו שראוי לקצוף בזה על רעהו. ויובדל עוד לפי זה כי חרון אף הוא הנראה לחברו, והקצף יהיה גם שלא בפניו, אף שמסתירו מחברו... ובזה יבואר הסדר "באף ובחמה ובקצף גדול" (דברים כ"ט), אף הפתאומי, וחמה השמורה לאורך ימים בלבו, בקצף גדול אחרי ששקל ושפט בשכלו גודל החטא... (הכרמל)