...וכך היה קודם החטא, דעל כרחך סבירא ליה לר"י (ברכות מ' א') דעץ הדעת חטה היה, דאז היה מין עץ, ובשבועות חוזר להיות מין עץ, כי אז מתעורר בכל שנה אותו אור שהיה בשעת מתן תורה בב' דברות ראשונות שהיו אתחלתא דתיקון דלעתיד שמכחם הוא קדושת ב' הלחם, ועל כן הם הממשיכים ברכה לפירות האילן שכולם יונקים מעץ הדעת טוב ורע. ועל ידי ב' הלחם הוא כח ההתהפכות עץ הדעת לעץ החיים, ועל ידי זה הוא המשכת שפע בני, כי איתא בע"ז ה' א' אלמלא אבותינו שחטאו אנו לא באנו, ומסיק כמי שלא באנו לעולם. היינו דכל הנפשות מישראל שרשם בתורה, וכפי התחדשות התורה שבעל פה שבלב חכמי ישראל בכל דור ודור כך התחדשות הנפשות בכל דור ודור, ואם זכו אבותינו שהיה הכל גלוי בתורה שבכתב לכל ישראל והיו משיגים כולם כל ההתחדשות דדורות העתידות לא היה מקום להתחדשות נפשות... (חלק ד מחשבות חרוץ עמוד קיט)