קריאת שמע על המטה

(ראה גם: קריאת שמע)

זהר:

תא חזי, עצה לאדם, כשהוא עולה על מטתו בלילה צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בלב שלם, ולהקדים למסור אליו פקדון הנפש, והעמידוהו משום שכל אדם טועם (בלילה) טעם המות, כי אילן המות שורה בעולם (שהוא המלכות), וכל רוחות בני אדם יוצאים ועולים ומסתתרים אצלו, (אצל המלכות), ומשום שהם נתנים בפקדון, כולם חוזרים אחר כך למקומם. (ואתחנן ג)

ראה עוד קריאת שמע, הקדמה קפב, ובלק תפ.

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם וגו', ר' עזריה פתח, משכני אחריך נרוצה, א"ר יצחק, כל הקורא קריאת שמע כתקונה על מטתו, עולה נשמתו לשוט בארץ החיים.

א"ר אייבו, מאי כתקונה, תא שמע ששים אותיות ידועות יש בקריאת שמע של לילה, שיהא מכוין בהם לדעת, הסובבים את כסא הכבוד, (דהיינו המלאכים הסובבים את המלכות), שהם ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, והאי ע' (מלאכים הם הסובבים את המלכות), אלא עשרה (מלאכים) הם הממונים לעשות דין, שנאמר אלקים נצב בעדת א-ל. (זהר חדש לך עא)

פתח ר' דוסתאי ואמר אנו נקבל שכל, ונטיב לדעת, אמור לנו אתה. אמר להם השמעתם דבר זה שאמר ר' יצחק, כל הקורא קריאת שמע כתקונה על מטתו נשמתו עולה לשוט בארץ החיים, (שהוא המלכות), זה שאמר ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, אמרו לו, יאמר אדוני.

אמר להם, בקריאת שמע יש ששים אותיות ידועות עד ובשעריך, ועל כל אות ואות יש סוד כבוד המלכות הקדושה של השליט העליון, ועבודתו של אדם לפניו (צריך להיות), עד (שיכון) ויקרב דעתו לכסא הכבוד של המלכות הקדושה.

ובאותה שעה לוקח אותן (האותיות) מפיו שר הפנים, (דהיינו המלאך מטטרון), ששמו כשם אדונו, והוא מעלה אותן למעלה עם נשמות הצדיקים, לפני המזבח היקר של מעלה.

ולוקחים (את ששים האותיות דקריאת שמע), ששים מלאכים הסובבים בהם כל הלילה, זה שאמר ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלקיך, ולקח הכהן זה הוא מטטרון, הטנא הן ששים אותיות דקריאת שמע של לילה... (שם פז)

משנה תורה:

וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן, ואפילו אשתו ישנה עמו, (קורא פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואחר כך יישן), ואם אנסתו שינה קורא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואחר כך יישן. (תפלה ז ב)

ספר חרדים:

יישן מתוך תורה או קריאת שמע ולא יפסיק בדבור חול, שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם דהיינו קריאת שמע, ומיד ודומו סלה, כן תעשו תמיד שינה היינו דממה דקאמר. (פרק ד מצות עשה התלויות בפה)

ועתה בני שמע בקולי, לכל אשר אני מצוה אותך, "הכון לקראת אלקיך ישראל", בכל לילה בלכתך לישן, זכור כי היא מיתה קטנה, מזכירך המיתה הגדולה, האמיתית, והסתכל בכל המעשים שעשית באותו יום, ואם יש בהם רעים התודה עליהם, שכן דרך המומתין מתודים, ותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת שמע שעל המטה להעלות נשמתך באחד. ואחרי כן הפקד רוחך בידו יתברך בפסוק "בידך אפקיד רוחי" וגו', כענין המיתה האמיתית, שנאמר בה והרוח תשוב אל האלקים וגו', אמנם, עתה המיתה הקטנה, תנה לו בתורת פקדון, להחזירה לך חדשים לבקרים, לפגרים מתים, ושכב באימה ויראה, כי הנה, רוחך עולה לתת דין וחשבון ליוצרך, על כל מעשיך ודיבוריך ומחשבותיך ביום ההוא, ולכן אל יפנה לבך בדבור, או בהרהורים בטלים, עד אשר תישן ותרדם בפחד הנזכר. (שערי קדושה חלק א שער ו)

מהר"ל:

מצות קריאת שמע על מטתו, בפרק קמא דברכות אמר רבי אלעזר, כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של ב' פיפיות בידו, שנאמר רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם... אמר ר' יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדלין ממנו... יש לשאול מה ענין קריאת שמע אל המזיקים, אבל פירוש דבר זה, כי המזיקים כחם כח השניות, ודבר זה ידוע, כי המזיקין שולטים דוקא בשניות, ולכך אסרו חכמים לאכול ולשתות זוגות מפני שהמזיקים כחם על השניות דוקא, וטעם דבר זה ידוע לחכמים, כי המזיקים אינם בראשונה, ולא נבראו בעצם ובראשונה כמו שנבראו שאר הנבראים, אבל הם נמשכים אחר העולם הזה ואינם עיקר הבריאה, ולכך נבראו בין השמשות של ערב שבת, ואין להם אחדות עם העולם, ומפני זה הם מזיקים את העולם, ומפני זה כחם השניות דוקא, ולפיכך כל מי שקורא קריאת שמע שאומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כאלו אוחז חרב של ב' פיפיות, ואמר שתי פיפיות, מפני כי המזיקים הם מימין ומשמאל, ואוחז חרב של שתי פיפיות להכרית המזיקים משני צדדים מימין ומשמאל, כי כאשר קורא קריאת שמע דבק באחדות ונצול מן השניות שהם המזיקים, ודבר זה מבואר.

ומה שאמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקים בדילין ממנו, אף על גב שהענין אחד עם מה שאמר לפני זה, מכל מקום כל אחד ואחד טעם בפני עצמו, כי טעם זה מצד שהתורה היא סבה להסתלקות המזיקים, כי התורה היא מושלת על המזיקין, ולפיכך המזיקים מסתלקים בשביל התורה, ודוקא בשביל קריאת שמע, וזה כי אף אם קרא בתורה כבר נסתלק הימנו התורה אחר זמן כשאינו עוד קורא בתורה והוא ישן על מטתו, ואיך יהיה עליו הגנה, אבל קריאת שמע שפוטר כל הלילה, וכיון שפוטר כל הלילה לכך כל הלילה מגין תורה זאת עליו, ובשביל כך אמרו שאפילו אם לא קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה, וזה כי פסוק של קריאת שמע פוטר כל היום ופסוק של קריאת שמע פוטר כל הלילה, לכך נחשב כאלו עוסק בתורה כל הלילה, ולכך דוקא כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקים בדילים ממנו, ודבר זה מצד התורה, ולכך אמר ואין עוף אלא תורה וכו', לומר שדבר זה הוא מצד התורה. (נתיב העבודה פרק יט)

של"ה:

וצריך לדקדק בקריאת שמע שעל מטתו כמו בקריאת שמע בבית הכנסת, ויקראנה באימה וביראה ובכוונה עצומה כי רבים אומרים שעיקר קריאת שמע שאדם יוצא בה הוא במה שקורא לפני מטתו, ומה שאנו קורין בבית הכנסת אינו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, כמו שהביא הטור דיעות בזה בסימן רל"ה, על כן יכוין בשניהם לעשות כרצון איש ואיש ומיד אחר הקריאה ילך לישן, כמו שאמר ריב"ל אף על פי שקרא קריאת שמע בבית הכנסת מצותה לקרותה על מטתו, ופירשו המפרשים על מטתו היינו סמוך למטתו, כלומר בשעה שרוצה לילך לישן. וכתב הכלבו בסימן כ"ט והביא ב"י בסימן רל"ט, ונהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שאומרים על מטתו, וסמכו אהאי קרא, אמרו בלבבכם על משכבכם וכו' זו קריאת שמע, ודומו סלה... כתב התשב"ץ בסימן ר"ס ואומר לישועתך בקריאת שמע בכל ששה פנים עד ואומר מזמור שמחתי באומרים לי וכו', כדי להזכיר ירושלים, ומתודה בכל לילה קודם שינה, וקורא עשרת הדברות בפרשת ואתחנן... (מסכת חולין, וראה שם עוד)

תניא:

ראה קריאת שמע לקוטי אמרים פרק ז'.

פרי צדיק:

ועל התיקון של פגם הברית הוא קריאת שמע על מטתו, ועל זה רומז רוממות א-ל בגרונם וכמו שאמרו (ברכות ה') כל הקורא קריאת שמע על מטתו וכו' שנאמר רוממות וגו', וכדאיתא בכתבי האריז"ל, ועל זה גמר אומר וחרב פיפיות בידם, היינו החרב של שתי פיות, כדי לחתוך מב' הצדדים, לתקן שני הפגמים של ברית הלשון וברית המעור... (משפטים ד)