קרן

ספרי:

וקרני ראם קרניו, שור כוחו קשה אבל אין קרניו נאות, ראם קרניו נאות אבל אין כחו קשה, ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם. (ברכה שנג)

תלמוד בבלי:

ר' אלכסנדי בתר צלותיה אמר הכי, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה. (ברכות יז א)

ביציאתו מה הוא אומר, מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות... (שם כח ב)

קרנא קריא ברומי בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין, (אם תשמע קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר, אם אין אביך בבית הזהר אתה בני למכור תאניו בעוד שיש תובעים). (שם סב ב)

א"ל מאי שמך, קרנא, יהא רעוא דתיפוק ליה קרנא בעיניה. (שם קח א)

והא אנן תנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות... (שם קכז א, וראה שם עוד)

...כי קאמר רב הונא בקרני דאומנא דלא חזיא ליה,, (כלי מקיז דם שאין ראויין בשבת לכלום לפי שמאוסין). (שם קנד ב)

...ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו, אמר רבי שמואל בשור שחור וביומי ניסן... (פסחים קיב ב)

א"ר אבהו מאי טעמא דרבי, דכתיב למנצח על אילת השחר, מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן, אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן. (יומא כט א)

כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר במשוך בקרן היובל... ורבנן כל השופרות אקרו שופר ואקרו קרן, דפרה קרן אקרי שופר לא איקרי... (ראש השנה כו א)

רמה קרני בה', רמה קרני ולא רמה פכי, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן. (מגילה יד א)

...ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן... (חגיגה יג א)

...אבא זרדתא ופירא דכוורי (אילנות של עוזרדין ולא היו פריין חשוב להן וקוצצין אותן לעצים, וחפירה של דגים), אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא, כללא דמילתא, גזעו מחליף פירא, אין גזעו מחליף קרנא. (כתובות עט א)

...א"ר יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי. (שם קז ב)

הזכות יש לה קרן ויש לה פירות, שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו', עבירה יש לה קרן ואין לה פירות, שנאמר אוי לרשע רע וכו'... (קידושין מ א)

תנו רבנן, ג' אבות נאמרו בשור, הקרן והשן והרגל. קרן מנלן, דתנו רבנן כי יגח, אין נגיחה אלא בקרן, שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם וגו', ואומר בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח... מאי שנא קרן דכוונתו להזיק, וממונך ושמירתו עליך... (בבא קמא ב ב)

סתמא דמילתא כי תבע איניש קרנא תבע ברישא. (בבא מציעא טו א)

א"ר אבהו אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם במה תרום קרן ישראל, אמר ליה בכי תשא. (בבא בתרא י ב)

דכתיב ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות, ויקרא שם אחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך... אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש, (מין חיה וקרניה משחירין כמו צבע), מחייכו עלה במערבא, קרנא דקרש לקותא היא, אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא (כרכום של גן הגדל בגינה). (שם טז ב)

אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב היינו דאמרי אינשי גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיון מיניה. (סנהדרין קו א)

ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס, מקרין תרי משמע, אמר רב נחמן בן יצחק מקרן כתיב. (ע"ז ח א)

דתניא אותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו, ולא מפני שכשר לעבודה אלא שלא יראה מזבח פגום, שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול. (זבחים סב א, וראה עוד כלי משכן-מזבח)

אלו הן סימני חיה חלבה מותר, כל שיש לה קרנים וטלפים, רבי דוסא אומר יש לה קרנים אי אתה צריך לחזור על טלפים, יש לה טלפים צריך אתה לחזור על קרנים, וקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחת מותר... כרוכות בעינן... חרוקות בעינן... מפוצלות בעינן... חדורות בעינן, הלכך היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא, היכא דלא מיפצלא בעינן כרוכות חדורות וחרוקות והא דמיבלע חידקייהו. (חולין נט ב)

ואמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרניו קודמות לפרסותיו, שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס, מקרין ברישא והדר מפריס. (שם ס א)

אמר רב חסדא עז שאין לה קרנים ורחל שיש לה קרנים כשרים לגבי מזבח... (בכורות מד א)

א"ר יהושע זה הוא שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה, כיצד קולו שבעה, שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלין, בני מעיו לכינורות. (קנים ג ה)

מדרש רבה:

וחושך זו מלכות יון, שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתוב על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. (בראשית ב ה)

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר, מהו אחר, א"ר יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל, שנאמר (זכריה ט') וה' אלקים בשופר יתקע... (שם נו יג)

...הדא הוא דכתיב (דניאל ז') משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון, זה בן נצר, ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרה מן קדמה, זו שנתנו להם מלכותם מקרין וקרוס וקדידוסי, ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופום ממללא רברבן, זו מלכות הרשעה שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם. א"ר יוחנן כתיב וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקומון (שם), כולהון ביוצאי ירכו של עשו הכתוב מדבר... (שם עו ה, וראה שם עוד)

...יוסף כנגד מלכות אדום, זה בעל קרנים וזה בעל קרנים, זה בעל קרנים בכור שורו הדר לו (דברים ל"ג), וזה בעל קרנים (דניאל ז') ועל קרניא עשר די בראשה... (שם צט ב)

ומהיכן נטל משה קרני ההוד, רבנן אמרי מן המערה, שנאמר והיה בעבור כבודי וגו', ר' ברכיה הכהן בשם ר' שמואל אמר הלוחות היה ארכן ו' טפחים ורחבן ו', והיה משה אוחז בטפחיים והשכינה בטפחיים וטפחיים באמצע, ומשם נטל משה קרני ההוד, ר' יהודה בן נחמן בשם רשב"ל אומר עד שהיה כותב בקולמוס נשתייר קימעא והעבירו על ראשו וממנו נעשו לו קרני ההוד, שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. (שמות מז יא, וראה עוד משה-קרני הוד)

...מה שור מנגח בקרניו, אף אלו מנגחין בתפלתן, שנאמר (דברים ל"ג) וקרני ראם קרניו. (במדבר כ ד)

גדע בחרי אף כל קרן ישראל, י' קרנות הן, קרנו של אברהם, קרנו של יצחק, קרנו של יוסף, קרנו של משה, קרנו של תורה, קרנה של כהונה, קרנה של לויה, קרנה של נבואה, קרנו של בית המקדש, קרנו של ישראל, ויש אומרים קרנו של משיח. קרנו של אברהם שנאמר (ישעיה ה') כרם היה לידידי בקרן בן שמן, קרנו של יצחק, שנאמר (בראשית כ"ב) נאחז בסבך בקרניו, קרנו של יוסף שנאמר (דברים ל"ג) וקרני ראם קרניו, קרנו של משה שנאמר (שמות ל"ד) כי קרן עור פניו, קרנה של תורה דכתיב (חבקוק ג') קרנים מידו לו, קרנה של כהונה דכתיב (תהלים קי"ב) קרנו תרום בכבוד, קרנה של לויה שנאמר (דה"א כ"ה) כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלקים להרים קרן, קרנה של נבואה דכתיב (ש"א ב') רמה קרני בה', קרנו של בית המקדש דכתיב (תהלים כ"ב) ומקרני רמים עניתני, קרנו של ישראל שנאמר (שם קמ"ח) וירם קרן לעמו, וי"א קרנו של משיח, שנאמר (ש"א ב') ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו. וכולן היו נתונות בראשן של ישראל, וכיון שחטאו ניטלו מהן, הדא הוא דכתיב גדע בחרי אף כל קרן ישראל וניתנו לעכו"ם, הדא הוא דכתיב (דניאל ז') ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלת מן קדמיה תלת, וכתיב בתריה וקרניא עשר מינה מלכותה עשרה מלכין יקומון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנה מן קדמיא ותלתא מלכין יהשפל. וכשישראל עושין תשובה הקב"ה מחזירן למקום לכשירומם הקב"ה קרן משיחו, דכתיב (ש"א ב') ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו. (איכה ב ז)

מדרש תנחומא:

אמר הקב"ה אתה אמרת את שלך ואומר אני את שלי, עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש השנה, אלא אם מבקשין שאחפש להן זכות ואזכור להן עקידת יצחק יהיו תוקעין לפני בשופר של זה, א"ל מה הוא השופר, אמר לו חזור לאחוריך, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו... א"ל הקב"ה יהיו תוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם מעונותיהם. והוא שדוד משבח וקרן ישעי משגבי ומנוסי (תהלים י"ח), ואשבור עול גליות מעליהם ואנחם אותם בתוך ציון... (ויקרא כג)

ויעש קרנותיו על ארבע פנותיו לכפר על אומה שרוממתיה בארבע קרנות, מסיני קרן שלהם, שנאמר (תהלים קמ"ד) וירם קרן לעמו, קרן תורה, (חבקוק ג') קרנים מידו לו ושם חביון עוזו, וקרן כהונה שנאמר (תהלים צ"ב) ותרם כראם קרני, וקרן מלכות, שנאמר (שמות ל"ד) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, וכתיב (דברים ל"ג) ויהי בישורון מלך. (תרומה י)

מנין זכה משה לקרני ההוד... ויש אומרים שבשעה שהיה הקב"ה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד... כל הוד שנטל ממתן שכר, אבל הקרן קיימת, שנאמר (קרנים מידו לו ושם חביון עוזו... (תשא לז)

פסיקתא:

מה עשה משה, ישב לו בנקרת הצור עד שהקב"ה עובר, באו מלאכים לפגוע במשה, מה עשה הקב"ה הגין ידיו עליו, ומשם נטל משה קרני ההוד, שנאמר וקרנים וגו' (חבקוק ג') מהיכן, מידו לו... (פרשה י כי תשא)

פרקי דרבי אליעזר:

ותרם כראם קרני, מה ראם קרנותיו גבוהות מכל בהמה והוא מנגח לימינו ולשמאלו, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף, קרנותיו גבוהות מכל בהמה ומנגח לד' רוחות העולם, ועליו אמר משה (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו... (פרק יט)

ר' חנינא בן דוסא אומר אותו האיל לא יצא ממנו דבר לבטלה... שתי קרניו של איל של שמאל נשמע קולו על הר סיני, שנאמר (שמות י"ט) ויהי קול השופר, ושל ימין הוא גדול מן השמאל, ועתיד לתקוע בו לעתיד לבא בקבוץ גליות, שנאמר (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. (פרק לא)

שוחר טוב:

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים, אמר רב הונה בר אידי בשעה שהיה דוד רועה את הצאן הלך ומצא את הראם ישן במדבר והיה סבור שהוא הר ועלה עליו, ננער הראם ועמד והיה דוד רכוב עליו והיה מגיע עד לשמים, באותה השעה אמר דוד אם אתה מורידני מן הראם הזה אני בונה לך היכל של מאה אמה כקרן הראם הזה... (מזמור כב)

...ואחרי כן כל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. עשר קרנות הן שנתן הקב"ה לישראל, קרן אברהם... כיון שחטאו ישראל ניטלו מהן וניתנו לעכו"ם... ולכשירום קרנם של ישראל לעתיד לבא במהרה בימינו קרנותם של אומות עכו"ם גדועות ומרוממות קרנותם של ישראל, שנאמר וכל קרני רשעים אגדע, מיד תרוממנה קרנות צדיק, קרנות שגידע צדיקו של עולם. (מזמור עה)

...מפני שנאמר הודו על ארץ ושמים, אימתי כשהוא מרומם קרן של ישראל, שנאמר (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע וגו', לכך נאמר וירם קרן לעמו ולמה נמשלו ישראל לקרן, מה הקרן בראש היא נתונה כך הם ישראל ראש לכל העכו"ם, שנאמר (דברים כ"ח) ונתנך ה' לראש, לכך וירם קרן לעמו... (מזמור קמז)

אבות דרבי נתן:

שור שהעלה אדם הראשון, ופר שהעלה נח ואיל שהעלה אברהם אבינו תחת בנו על גבי המזבח כולם קרנותיהן קודמות לפרסותיהן, שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז... (פרק א)

מדרשים:

עשר קרנות הן, קרנו של אברהם אבינו, שנאמר (ישעיה ה') קרן היה לידידי בקרן בן שמן, קרנו של יצחק, שנאמר (בראשית כ"ב) והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, קרנו של משה, שנאמר (שמות ל"ד) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. קרנה של תורה, שנאמר (חבקוק ג') ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו, והתורה נמשלה באור... קרנו של יוסף, שנאמר (דברים ל"ג) וקרני ראם קרניו, קרנה של כהונה, שנאמר (תהלים קי"ב) פזר נתן לאביונים וגו' קרנו תרום בכבוד. קרנה של לויה, דכתיב (דה"א כ"ה) כל אלה בנים להימן וגו' להרים קרן. קרנה של נבואה, שנאמר (ש"א ב') רמה קרני בה', קרנו של בית המקדש, שנאמר (תהלים כ"ב) ומקרני רמים עניתני, קרן ישראל, שנאמר (שם קמ"ח) וירם קרן לעמו, וקרן אחת לעתיד לבא קרנו של משיח, שנאמר (ש"א ב') קרן משיחו. (לקוטי מדרשים הושע)

ילקוט שמעוני:

וה' אלקים בשופר יתקע, א"ר יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות נסבכים בצרות וסופם ליגאל בקרנו של איל, שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע, א"ר חנינא בר יצחק כל ימות השנה ישראל נאחזים בעברות ונסבכין בצרות ובראש השנה הם נוטלים שופר ותוקעים בו ונזכרים לפני הקב"ה והוא מוחל להם, וסופן להגאל בקרנו של איל, שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע. ר' אבא בריה דרב פפי ר' יהושע דסכנין בש"ר יהושע בן לוי לפי שהיה אברהם רואה את האיל נותש מחורש זה ונסבך בחורש אחר, א"ל הקב"ה כך עתידין בניך להסתבך במלכיות, מבבל למדי, וממדי ליון, מיון לאדום וסופן להגאל בקרניו של איל, שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע... (זכריה פרק ט, תקעח)

אבן עזרא:

מקני רמים - החזקים מכל הקרנות, ושמעתי שיפיל עצמו מהר גבוה על קרניו ולא תשברנה, ורוצה לומר כאילו היית על קרנו והצלתני. ויש אומרים שקרניו גבוהים מכל הקרנות. (תהלים כב כב)

מהר"ל:

אלו שמונים קרני מלחמה וכו', והבן דבר זה מאד, כי כאשר היה ברכת ביתר בחוזק ובתוקף, ולפיכך דרשו ז"ל עליהם גדע בחרי אף כל קרן ישראל, שהקרן הוא לשון חוזק, שנאמר (דברים ל"ג) גדע בחרי אף כל קרן ישראל, שהקרן הוא לשון חוזק, שנאמר וקרני ראם קרניו, לכך אמר גם כן אלו שמונים קרני מלחמה שנכנסו, והם חזקים ותקיפים באו לקחת חזקם...

ועוד יש בזה דבר מופלא, כי מספר שמונה ראוי אל דבר שהוא נקרא קרן, וזה כי הקרן הוא למעלה על הראש, עד שהוא אל הבעל חי שהוא בעל חי טבעי. ויש לך לדעת כי הטבעי ראוי אל מספר שבע, בעבור שהעולם הטבעי נברא בששת ימי בראשית, ומספר שהוא על השבעה שהוא מספר טבעי בעולם הוא שמונה, ומפני זה מספר שמונה הוא ראוי לקרן, כי הקרן הוא גם כן על הבעל חי הטבעי, ומפני זה כי הקרן הוא חוזק ותוקף הבעל חי, לכך כל דבר שהוא חוזק ותוקף נקרא גם כן קרן וראוי לו מספר שמונה, שהרי מספר הזה הוא על השבעה שהוא ראוי אל טבע... (חידושי אגדות גיטין נז א)

...ורב ספרא משתעי דההוא כורא היה מפיק רישא ממיא והוי ליה קרני, כי הקרני הם על ראש הבעל חי, ונקרא ראש מפני כי הראש הוא ראשית הבעל חי, והקרנים שהם על ראשו של בעלי חי הם עוד יותר ראשית שהקרן הוא על הראש שהוא ראשית, ואין ספק כי כל דבר שהוא ראשית הוא קטון יותר לפי שאינו רק הראשית בלבד, ואין ספק מפני שבריאה זאת התחלת וראשית ההויות שבים, ולכך היה לו קרנים כמו שהתבאר, כי הקרנים מורים על ראשית... (שם בבא בתרא עד ב)

וזה שאמרו בפרק אלו טרפות (חולין ס' א') שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היה לו במצחו... ויש לשאול מה ענין חשיבות השור הזה שהיה לו קרן אחת במצחו, וכן מה שהיו קרניו קודמין לפרסותיו שהיה מקריב אותו אדם הראשון. וביאור זה כי הקרן מורה על הגבהות ועל הרוממות, כדכתיב (ש"א ב א) רמה קרני, וכן וירם קרן, וכן בכל מקום לשון קרן משמש על הגבהות, מפני כי הקרן הוא בראש למעלה במקום הגבהות, ואלו שנים הם, האחד הוא לגוף והשני לנפש, אבל חלקי האדם שהם שלשה, האחד הוא הגוף, והשני הוא הנפש, והג' הוא השכל, וכל אחד יש לו גבהות מיוחד אשר שייך אליו, וזה כאשר הגוף בטוב באכילה ושתיה, אז הגוף הוא בגבהות והוא קרנו, וכאשר יש לו כל חמדת ומשאלות לבו, אז הנפש בגבהות שלו והוא קרנו, והשלישי כאשר השכל בגבהות, דהיינו כאשר הוא חכם משכיל בתורה השכל הוא בשלימותו וקרנו. ותדע כי אלו שני גבהות דהיינו כאשר הגוף בשלימותו באכילה ושתיה והשני כאשר יש לו חמדת לבבו הם מגרשים את השלישי הוא גבהות השכל, כי אם פונה אל אלו השנים לא ימצא לו גבהות השכל כלל, כי אלו שניהם נוטים אל הגוף, ומי שרוצה בחכמה צריך לסלק את אלו שני גבהות... אם כן אלו השנים מתנגדים לגבהות השכל, והשכל מתנגד אל אלו השנים גם כן, ואלו השנים אינם עיקר, והשלישי הוא שכל האדם ושלימותו וגבהותו, כאשר מלא כל חכמה, ודבר זה הוא קרן אמיתי במה שהאדם שלימותו שהוא משכיל ויודע התורה, ושנים הראשונים שאינם מצד השכל שייכים אף לבהמה שאינם תלויים בשכל, ולפיכך יש לבהמה שני קרנות כנגד שני גבהות שימצא גם כן לבהמה, ואדרבה ראוי דוקא אלו שני קרנות לבהמה אשר אלו לא ימצאו כלל עם הקרן השלישי שהוא קרן השכל, אבל האדם ימצא לו הקרן השלישי הוא הרוממות האמיתי... (דרשה לשבת הגדול)

מלבי"ם:

שם קרן הונח בעצם על הבליטה היוצאת בגובה להחיות בעלי הקרנים, ומזה הושאל על כל דבר הבולט, כמו על קרני האור וזהרו הנופלים בפגישתם על גשם מלוטש לאחוריהם על זוית נצבת או נוטה שדומה לקרנים, וכן בא על הצלע והזוית הבולט, והבדלו בין צד כתף צלע וכדומה, הוא כי קרן בא על הבליטה לבד, ולזה לא מצאנהו על שיתוף שם צלע רק אצל המזבח, כמו קרנות המזבח, ורוצה לומר בליטת המזבח בקצה הזוית. (הכרמל)