חוני המעגל

תלמוד בבלי:

מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים, אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים, מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר לפניו, רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך, התחילו גשמים מנטפין, אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות, התחילו לירד בזעף, אמר לו כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה, ירדו כתיקונן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים... שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. (תענית יט א)

תנו רבנן פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים, שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים. התפלל ולא ירדו גשמים, עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו', אמר לפניו, רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך, התחילו גשמים מנטפין, אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך, אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות, ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית, ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג, אמרו לו תלמידיו, רבי ראינוך ולא נמות, כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם, אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה, ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים. אמרו לו, רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם, אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה, אף על פי כן הביאו לי פר הודאה, הביאו לו פר הודאה, סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו, רבונו של עולם עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם, מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.

שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך, אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין שטפני בצונן, תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו, ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור, ותגזר אומר אתה גזרת מלמטה והקב"ה מקיים מאמרך מלמעלה, ועל דרכיך נגה אור, דור שהיה אפל הארת בתפלתך, כי השפילו ותאמר גוה, דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך, ושח ענים יושיע, דור ששח בעינו הושעתו בתפלתך...

א"ר יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא. יומא חד הוה אזל באורחא, חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא, אמר ליה האי עד כמה שנין טעין, אמר ליה עד שבעין שנין, אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין, אמר ליה האי גברא עלמא בחרובא אשכחתיה, כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי. יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא, נים, אהדרא ליה משוניתא (הקיפו שן סלע) איכסי מעינא ונים שבעין שנין. כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו, אמר ליה את הוא דשתלתיה, א"ל בר בריה אנא, אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין. חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי (וולדי וולדות). אזל לביתיה, אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים, אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא, אמר להו אנא חוני המעגל, לא הימנוהו, אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירין שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושאי דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו, אמר להו אנא ניהו, לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה. חלש דעתיה, בעי רחמי ומית. (שם כג א)

תלמוד ירושלמי:

א"ר יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה, (להתפלל אלא בדרך חוב, לפיכך לא נענה מיד). א"ר יודן גיריא הדין חונה המעגל בר בריה דחונא המעגל הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא, נפק לטורא לגבי פעליי עד דו תמן נחת מיטרא (יצא להר אצל הפועלים עד שהוא התם ירדו גשמים ונכנס למערה, כשישב שם נרדם), עאל ליה למערתא מן יתיב נם ודמך ליה ועבד שקיע בשינתיה שובעין שנין עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות (נבנה שוב), לסוף שובעין שנין איתער מן שינתיה נפק ליה מן מערתא, וחזא עלמא מחלף, זוויי דהוות כרמים עבידא זייתין, זוויי דהוות זייתין עבידא זרעו, שאל ליה למדינתא אמר לון מה קלא בעלמא (מה חידושים בעולם), אמרון ליה ולית את ידע מה קלא בעלמא, אמר לון לא, אמרין ליה מאן את, אמר לון חוני המעגל, אמרון ליה שמענן דהוה עליל לעזרה והוא מנהרה, עאל ואנהרת, וקרא על גרמיה בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. (תענית טז ב, וראה שם עוד)

מדרש תנחומא:

...מי גרם לו להיות מתפלל והקב"ה שומע תפלתו, על ידי שהיה שומע לדברי תורה. (תבא ד)