קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם, כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קרעיה מינה, אגלאי מילתא דכותית היא, שיימוה בארבע מאה זוזי, א"ל מה שמך, אמרה ליה מתון, אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא, (אם הייתי ממתין הייתי משתכר ד' מאות זוז). (ברכות כ א)
...קם רב אבא בר אהבה אהדר קרעיה לאחוריה וקרע קריעה אחרינא, אמר נח נפשיה דרב וברכת מזונא לא גמרינן. (שם מב ב)
כי ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה אף על גב דקיימא באתרה תליסר שנין. יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם, אמר ליה שמואל לרב ניתי מר נקיף, אמר ליה לא צריכנא האידנא דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה ולא מסתפינא. רב הונא הוה ליה ההוא חמרא בההוא ביתא רעיעא ובעי לפנוייה, עייליה לרב אדא בר אהבה להתם משכיה בשמעתא עד דפנייה, בתר דנפק נפל ביתא, ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד, סבר לה כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו... מאי הוה עובדיה דרב אדא בר אהבה, כי הא דאתמר שאלו תלמידיו את רבי זירא ואמרי לה לרב אדא בר אהבה, במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני, ולא הרהרתי במבואות המטונפות, ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי, ולא קראתי לחבירי בחכינתו ואמרי לה בחניכתו. (תענית כ ב)
אמר רב נחמן אשכחתיה לרב אדא בר אהבה ולרב חנא חתניה דיתבי וקמקוו אקוותא (מקהילים תלמידים) בשוקא דפומבדיתא ואמרי... (יבמות קי ב)
אמר רב הונא המקיף את הקטן הרי הוא חייב, א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא דידך מאן מגלח להון, אמר ליה חובה, תקברינון חובה לבניה, כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. (נדרים נז ב)
א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא דידך מאי, א"ל דידן קא מינטרא להו (לבהמה דקה) חובה, א"ל חובה תקברינהו לבנה, כולה שניה דרב אדא בר אהבה לא קיים זרעא לרב הונא מחובה. (בבא קמא פ א)
רב אדא בר אהבה איתיליד ליה חד בר, בי מימסמיס ביה מית, (נולד מהול התחיל למשמש בו להטיף ממנו דם ברית ומת), ר' אבין אמר כרות שפכה נעשה ונתענה ומת. (שבת פז ב)