רב הונא בריה דרב נתן איקלע לבי רב נחמן בר יצחק, אמרו ליה מה שמך, אמר להו רב הונא, אמרו ניתיב מר אפוריא יתיב, יהבו ליה כסא, קבליה בחד זימנא ושתייה בתרי זימני ולא אהדר אפיה, אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא, אמר להו בעל השם אני (מקטנותי כך קוראים לי), מאי טעמא כי אמרו לך ניתיב אפוריא יתבת, (ומטה מקום הסב חשובים הוא), אמר להו כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, מאי טעמא כי יהבי לך כסא קבלת בחד זימנא, אמר להו מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול, מאי טעמא אשתיתיה בתרי זימני, אמר להו דתניא השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן, שנים דרך ארץ, מאי טעמא לא אהדרת אפך, אמר להו כלה הופכת פניה תנן. (פסחים פו ב)
...והא הוה הונא בר נתן, שאני הונא בר נתן דמיכף הוה כייף ליה לרב אשי. (גיטין נט א)