רב הונא ריש גלותא

תלמוד ירושלמי

ר' הוה עינוון סגין, והוה אמר כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני, דשרון גרמון ומנוניה (מינוהו במקומם לראש), אין סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא מותיב לעיל מיני דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין, דהוא מן דכרייא ואנא מן נוקבתא. חד זמן אעל רבי חייא רובה לגביה אמר ליה הא רב הונא לבר, נתכרכמו פניו של רבי, אמר ליה ארונו בא, אמר ליה פוק וחמי מאן בעי לך לבר, ונפק ולא אשכח בר נש וידע דהוא כעיס עלוי... (כתובות סה ב)

מדרש רבה:

ר' הונא ריש גלותא אמר לון כד דמיכנא אעלוני גביה ר' חייא רבה. כד דמך אסוקניה לארעא דישראל, אמרון כדיי הוא ר' הונא למייתי הכא גבי חייא רבה. מאן אליל ויהב לה תמן, א"ר חגי אנא מעייל ליה , אמרין בן תמני עשר שנין הוה ורגיל תלמודיה ולא חמא קרי מן יומיה, אמרין ליה עלותך את בעי דאת גברא סבא וכד דמכת תמן לא איכפת לך בחיין, אמר לון עבדון לי הדא מילתא אייתון חבלה וקטרו ברגלי, ואי אנא נפיק מוטב ואי לא תהוון שררין ברגלי, אתעביד ליה כן. עאל ואשכח תלתא דנין יהודה בני אחריך ואין עוד, חזקיה בני אחריך ואין עוד, יוסף בן ישראל אחריך ואין עוד (שלא הניחו אחריהם כמותן), תלא עיינוהי למסתכלא, אמרון ליה אמיך אפיך. שמע קליה דרבי חייא רבה אמר ליהודה בריה, ברי נפש ליה לר' הונא ריש גלותא דיתיב ליה (הנח לו מקום), ולא קביל עליה למיתב ליה, כן זרעתיה לא פסקה לעולם. יצא משם בן שמונים שנה ונכפלו לו שנותיו. (קהלת ט ח וראה גם כלאים מב ב ורב חגי, ורב הונא מועד קטן כה א)