חמתיה דרב חייא אריכא אינתת אחוה הואי ואלמנה בבית אביה הואי, וזנה עשרים וחמש שנין בבי נשא, לסוף אמרה ליה הב לי מזוני, אמר לה לית לך מזוני, הב לי כתובה, אמר לה לא מזוני אית לך ולא כתובה אית לך. תבעתיה לדינא קמיה דרבה בר שילא, אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה, אמר ליה זניתה עשרים וחמש שנים בבי נשא בחיי דמר דבכתפאי אמטאי לה, אמר ליה טעמא מאי אמור רבנן כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם דאמרינן משום כיסופא הוא דלא תבעה, הכא נמי משום כיסופא הוא דלא תבעה, זיל הב לה, לא אשגח, כתב לה אדרכתא אניכסיה... (כתובות קד ב, וראה שם עוד)