אמר רב פפי אמר לי רבינא לדידי אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה, ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה, דאי הוו יהבי ליה כל חללא דעלמא לא הוי קא משני בדבוריה, בדידי הוה עובדא ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה והוה יתיבנא ואתא ההוא גברא וקאי אבבא, אמר לי אית לך שומשמי לזבוני, אמרי ליה לא, אמר לי ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך דהא חשכה לי, אמרי ליה הא ביתא קמך, אותבינהו ואיגנוב, אתא לקמיה דרבא, אמר לי כל הא ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי... (בבא מציעא מט א)
אמר רבא מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא, אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה, ואמרי לה רב טביומי שמיה, דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה, זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה, נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה. יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה, אתאי שיבבתא (שכנתה) טרפא אדשא, סבר לאו אורח ארעא, אמר לה ליתא הכא (איננה כאן), שכיבו ליה תרתין בנין, אתו אינשי דאתרא לקמיה אמרו ליה מאי האי, אמר להו הכי הוה מעשה, א"ל במטותא מינך פוק (צא) מאתרין, ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי. (סנהדרין צז א)