רב יוסף בריה דרבא שדריה אבוהי לבי רב לקמיה דרב יוסף, פסקו ליה שית שני, כי הוה תלת שני מטא מעלי יומא דכפורי, אמר איזיל ואיחזינהו לאינשי ביתי, שמע אבוהי שקל מנא ונפק לאפיה, אמר ליה זונתך נזכרת, איכא דאמרי אמר ליה יונתך נזכרת, איטרוד לא מר איפסיק ולא מר איפסיק. (כתובות סג א)