רב ירמיה בר אבא

תלמוד בבלי:

ההוא תברא (שובר) דהוה חתים עלה רב ירמיה בר אבא, אתיא לקמיה ההיא איתתא אמרה ליה לאו אנא הואי (אותה אשה, ושמא אשה אחרת ששמה כשמי ושם בעלה כשם בעלי, אבל אני לא התקבלתי כתובתי), אמר אנא נמי אמרי להו לאו איהי היא, ואמרו לי מיקש הוא דקשא לה ובגר לה קלא (הזקינה ונעשה קולה עבה), אמר אביי אע"ג דאמור רבנן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק (ולהכיר בנשים כל כך, והגדה קמייתא לא כלום היא)... (בבא בתרא קסז ב, וראה שם עוד)