כי אתא רבה בר בר חנה אכל דאייתרא (חלב שבכפיפת הקיבה ואוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור), עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בריה דרב הונא, כיון דחזינהו כסייה מינייהו, אתו ואמרו ליה לאביי אמר להו שווינכו ככותאי... (פסחים נא א)