תא שמע דניכסיה דבי בר צרצור מועטין ונתרבו הוו, ואתו לקמיה דרב עמרם, אמרו להו זילו פייסינהו, לא אשגחו, אמר להו אי לא מפייסיתו להו מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא (שמתא ונידוי), שדרינהו לקמיה דרב נחמן... (כתובות צא א)
רב נחמן ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא, סליק רב עמרם לאפנויי, אתאי ההיא איתתא עלת קמייהו, אמרה להו טמא מת מהו שיטבול ואוכל תרומת חוצה לארץ, אמר ליה רב נחמן לרמי בר חמא וכי הזאה יש לנו, אמר ליה רמי בר חמא לא ליחוש ליה לסבא, אדהכי אתא רב עמרם אמר להו הכי אמר רב טמא מת טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ, ולית הלכתא כוותיה... (בכורות כז א)