כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא, הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכפורי, יומא חד משכתיה שמעתא, הוה מסכיא (מחכה) דביתהו השתא אתי השתא אתי, לא אתא, חלש דעתא אחית דמעתא מעינה, הוה יתיב באיגרא אפחית איגרא (נפל הגג) מתחותיה ונח נפשיה. (כתובות סב ב)