רבא בתר צלותיה אמר הכי, אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי, עפר אני בחיי קל חומר במיתתי, הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה, יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מרק נא ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים. (ברכות יז א)
אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו רבה למי מברכין, אמרי ליה לרחמנא, ואחמנא היכא יתיב, רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא, אמר להו רבה תרווייכו רבנן הויתו, היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין (דלעת) מקטפיה ידיע. (שם מח א)
אביי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב ליה (לפותר) זוזא ורבא לא יהיב ליה, אמרי ליה קרינן בחלמין שורך טבוח לעיניך וכו', לרבא אמר פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך, לאביי א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך... לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא, א"ל חזאי אשיתא דנפל, א"ל נכסים בלא מצרים קנית, א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה, א"ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך... הוה קא אזיל בהדיה בארבא, אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי, בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה, אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה, אמר רשע בדידיך קיימא וצערתן כולי האי, כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא, יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה... (ברכות נו א, וראה שם עוד)
רבא חש ביה, והא רבא הוא דאמר נפישי קטילי קדר מנפיחי כפן (אם כן לא הרעיב את עצמו), שאני רבא דאנסי ליה רבנן בעידניה בעל כורחיה (אונסין אותו להשהות נקביו). (שבת לג א)
רב אויא איקלע לבי רבא, הוה מאיסן בי כרעיה בטינא, אתיבי אפוריא קמיה דרבא, איקפד רבא, בעי לצעוריה, א"ל מאי טעמא רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו שרגא דנפטא נמי שרי לטלטולי, א"ל הואיל וחזיא לכסויי בה מנא... א"ל רב נחמן בר יצחק בריך רחמנא דלא כסיפיה רבא לרב אויא. (שם מו א)
ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבעין אצבעתיה דמא (יוצא מהם דם), א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו (נעשה לנשמע), אכתי בפחזותייכו קיימיתו... א"ל אנן דסגינן בשלימותא (התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו) כתיב בן תומת ישרים תנחם, הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם. (שם פח א)
אמרו ליה לרבא מאי טעמא לא אתית לבי אבידן, אמר להו דיקלא פלניא איכא באורחא וקשו לי, ניעקריה, דוכתיה קשי לי (שתהא שם גומא, אי נמי קשה לי ריחו). (שם קטז א)
כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. (שם קכט א)
ההוא דאתא לקמיה דרבא אורי ליה כשמעתיה (התיר רחיצת קטן ביום ראשון שהיה בשבת), איחלש רבא, אמר אנא בהדי תרגימנא דסבי למה לי (מה היה לי לחלוק כנגד זקנים הללו), אמרו ליה רבנן לרבא והתניא כוותיה דמר, אמר להו מתניתין כוותייהו דיקא... (שם קלד ב)
רבא מנח סכינא אבר יונה ומטלטלה, אמר רב יוסף כמה חריפא שמעתתא דדרדקי, אימר דאמור רבנן בשוכח, לכתחילה מי אמור... אמר רבא אנא אי לא דאדם חשוב אנא סכינא אבר יונה למה לי, הא חזי לי לאומצא. (שם קמב ב)
ראה עוד רב הונא בר חיננא עירובין כה ב.
אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, אמר ליה ההוא מרבנן לרבא תפוחים בכמה, אמר ליה וכי מערבין בתפוחים. (עירובין כט א)
ההוא ליפתא דאתי למחוזא, נפק רבא חזיה דכמישא, שרא רבא למיזבן מיניה, אמר הא ודאי מאיתמול נעקרה, מאי אמרת מחוץ לתחום אתיא, הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר, וכל שכן האי דאדעתא דנכרים אתא. כיון דחזא דקא מפשי (מרבים) ומייתי להו אסר להו. (שם מ א)
...אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי... (שם קד א)
כי הא דאמר רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא מבתייכו, כיון דאילו מיגנב ואילו מיתביד ברשותייכו קאי ובעיתו לשלומי, כדילכון דמי ואסור. (פסחים ה ב)
סבר רבא למדרשה בפירקא, א"ל ההוא סבא לעלם כתיב (לשון העלמה). (שם נ א)
והא רבא איקלע לבי ריש גלותא וטפלו ליה בר אווזא, אמר אי לא דחזיתיה דזיג כזוזא חיורא לא אכלי מיניה... (שם עד ב)
רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא אייתו לקמייהו מאור ובשמים, בריך רבא אבשמים ברישא והדר אמאור... רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא חזיה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא, והדר בריך אכסא דברכתא ואישתי, א"ל למה לך כולי האי הא בריך לן מר חדא זימנא, אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי עבדינן, אמר ליה תינח בי ריש גלותא דהכי עביד דספק מייתי לן ספק לא מייתי לן, הכא הא מנח כסא קמן ודעתן עילויה, אמר ליה אנא עבדי כתלמידי דרב... (שם קג א)
...אמר רבא כולהו מצינא מקיימנא לבר מהא (כשיושב לאכול פתח הדלת והזמין כל הצריך לאכול), דלא מצינא למיעבד משום דנפישי בני חילא דמחוזא. (תענית כ ב)
רבא איקלע להגרוניא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא, אמר להו ביתו כולי עלמא בתעניתייכו, למחר אמר להו מי איכא דחזא חילמא לימא, אמר להו ר' אלעזר מהגרוניא לדידי אקריון בחלמי שלם טב לרב טב מריבון טב דמטוביה מטיב לעמיה, אמר שמע מינה עת רצון היא מבעי רחמי, בעי רחמי ואתי מיטרא.
ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבא משום דבעל כותית, נגדיה רבא ומית, אשתמע מילתא בי שבור מלכא, בעא לצעורי לרבא, אמרה ליה איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא לברה לא ליהוי לך עסק דברים בהדי יהודאי דכל מאן דבעיין ממרייהו (מה שמבקשים מאדוניהם) יהיב להו, אמר לה מאי היא, בעין רחמי ואתי מיטרא, אמר לה ההוא משום דזימנא דמיטרא הוא, אלא לבעו רחמי האידנא בתקופת תמוז וליתי מיטרא. שלחה ליה לרבא כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא, בעי רחמי ולא אתי מיטרא, אמר לפניו, רבונו של עולם אלקים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם ואנו בעינינו לא ראינו, אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת. אתא אבוה איתחזי ליה בחלמיה, ואמר ליה מי איכא דמיטרח קמי שמיא כולי האי, אמר ליה שני דוכתיך (החלף מקומך), למחר אשכחיה דמרשם פורייה בסכיני. (שם כד ב)
אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה, אמר להו מי ידעתו כמה משדרנא בצנעה בי שבור מלכא, אפילו הכי יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו (שללוהו), אמר היינו דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני... (חגיגה ה ב)
...אמר ליה רבא לבת רב חסדא קא מרנני רבנן אבתריך (ששהית עשר שנים אחר בעליך הראשון וילדת), אמרה ליה אנא דעתאי עלך הואי. (יבמות לד ב)
רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל, ואף על גב דאמר מר שום תשים עליך מלך, כל משימות שאתה משים אל יהו אלא מקרב אחיך, האי כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה. (שם מה ב)
כי הוה אתי לקמיה דרבא (אב שאינו זן) אמר ליה ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה, ולא אמרן אלא דלא אמיד, אבל אמיד כפינן ליה על כרחיה, כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה. (כתובות מט ב)
ראה עוד רב יוסף בריה דרבא כתובות סג א.
ראה עוד אביי כתובות סה א.
ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד, אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן, אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא, א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא, דתנינא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בעתם לא נאמר אלא בעתו, מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו. אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן, אמר מאי דקמא, א"ל נענתי לך קום אכול. (שם סז ב)
...איני והא רבא שאיל שאילתא מרבי בר מריון אף על גב דלא שיילי מיניה, התם לאחשובינהו הוא דבעי. אמר רב מאי טעמא דשוחדא, כיון דקביל ליה שוחדא מיניה איקרבא ליה דעתיה לגביה, והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו... אמר רבא מריש הוה אמינא הני בני מחוזא רחמו לי, כיון דהואי דיינא אמינא מינייהו סנו לי ומינייהו רחמו לי, כיון דחזאי דמאן דמיחייב ליה האידנא קא זכי למחר אמינא אם מרחם כולהו רחומו לי אי מסנו כולהו סנו לי. (שם קה ב)
לאפוקי מקניה דרבא, דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא א"ל ללוה זיל פרע לי, א"ל פרעתיך, א"ל רבא אם כן זיל אישתבע ליה דפרעתיה, אזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה, והוה מיסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא, אמר ליה למלוה נקיט הוא קניא בידך, נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה, ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא ואישתפך הנהו זוזי לארעא, ואישתכח דקושטא אישתבע. (נדרים כה א)
רבא יומא קדמאה דחליש אמר להון לא תיגלו לאיניש דלא לתרע מזליה, מכאן ואילך אמר להון פוקו ואכריזו בשוקא דכל דסני לי ליחדי לי, וכתיב בנפול אויבך אל תשמח וגו', ודרחים לי ליבעי עלי רחמי. (שם מ א)
מר בר שמואל פקיד דליתנון תליסר אלפי זוזי לרבא מן עללתא (תבואה) דנהר פניא. שלחה רבא לקמיה דרב יוסף עללתא היכי מיקריא, אמר רב יוסף מתניתין היא... אהדרוהו לקמיה דרבא אמר הא לא קא מיבעיא לי דעללתא כל מילי משמע, הדא הוא דאיבעיא לי שכר בתים ושכר ספינות מאי, מי אמרינן כיון דפחתן לאו עללתא היא או דילמא כיון דלא ידיע פחתייהו עללתא היא. אמרוה רבנן קמיה דרב יוסף אמר וכי מאחר דלא צריך לן אמאי שלח לן, איקפד רב יוסף, שמע רבא ואתא לקמיה במעלי יומא דכפורי... (שם נה א, וראה ההמשך רב יוסף לכאן)
הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרבא חד אמר ליה אקריון בחלמאי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, וחד אמר ליה אקריון בחלמאי וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ויעלצו בך אוהבי שמך, אמר להו תרוייכו רבנן צדיקי גמורי אתון, מר מאהבה ומר מיראה. (סוטה לא א)
ראה עוד רב נחמן בר יעקב גיטין לא ב, ורב הונא בריה דרב יהושע קידושין לב ב.
רבא מלח שיבוטא (לכבוד שבת). (קידושין מא א)
כשמת רבא נולד רב אשי. (שם עב ב)
רבא שדי להו (זכוכיותיו) בדגלת. (בבא קמא ל א)
...טפח ליה רבא בסנדליה, אמר ליה אטו הוא (המלקה) מני, והתניא גדול שבדיינין קורא והשני מונה והשלישי אמר ליה הכהו... (שם לב ב)
אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון (צריך לנהוג בו כבוד). (בבא מציעא לג א)
רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה, טעמיה לא הוה בסים, שדריה לחנותא, א"ל אביי והא אנן תנן ולא לתגר אף על פי שהודיעו, א"ל מזגא דידי מידע ידיע... (שם ס א)
כי ההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן, אמר ליה יהיו עניים בני ביתך. אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה, יומא חד א"ל אשקיין מיא, אזל חווריה לרישיה ולדיקניה, א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך, קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו. (שם ס ב)
אמרו ליה רבנן לרבא קא אכיל מר רבית, דכולי עלמא שקלי ארבעה ומסלקי לאריסא בניסן, מר נטר להו עד אייר ושקיל שיתא, אמר להון אתון קא עבדיתון שלא כדין, ארעא לאריס משתעבד, אי אתון מסלקיתו להו בניסן מפסידתו להו בכמה, אנא נטרנא להו עד אייר ומרווחנא להו בכמה. (שם עג א)
אמר רבא האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר נימא ליה אשקיין מיא, דהוי שאילה בבעלים, ואי פקח הוא נימא ליה שאיל ברישא והדר אשקייך. אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ספר מתא כולהון בעידן עבידתייהו כשאילה בבעלים דמו. אמרי ליה רבנן לרבא שאיל לן מר (למלאכתנו ללמד תורה), אקפיד, אמר להו לאפקועי ממונאי קא בעיתו, אדרבה אתון שאילתון לי, דאילו אנא מצי אישתמוטי לכו ממסכתא למסכתא, אתון לא מציתו לאישתמוטי, ולא היא איהו שאיל להו ביומא דכלה, אינהו שאילו ליה בשאר יומי. (שם צז א)
ראה עוד רב חסדא בבא בתרא יב ב, ורב אדא בר אבא שם כב א, אביי שם מו א.
אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי, אי אית לי טעמא אמינא לכו, ואי לא הדרנא בי, לאחר מיתה לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו מיניה, לא מיקרע תקרעיניה דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא, מגמר נמי לא תגמרו מיניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. (שם קל ב)
תא שמע דאיסור גיורא הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא, רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי ובי רב הוה, אמר רבא היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי, אי בירושה לאו בר ירושה הוא, אי במתנה, מתנת שכיב מרע כי ירושה שויוה רבנן, כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה, כל היכא דליתי בירושה ליתיה במתנה... מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי אמאי, ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו, וליקנינהו באודיתא, אדהכי נפק אודיתא מבי איסור, איקפד רבא, אמר קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי. (שם קמט א)
...ההוא פחות מבן עשרים דאזל זבין נכסי אבוהו מגידל בר מנשיא, אתא לקמיה דרבא, אמרו ליה קרוביה זיל אכול תמרי ושדי ביה קשייתא (גרעינים) בי רבא, עבד הכי, אמר להו זביניה לאו זביני, כי קא כתבו ליה שטרא אמרו ליה לקוחות זיל אימא ליה לרבא מגלת אסתר בזוזא שטרא דמר בזוזא (מגלה גדולה בזוז וגם שטר קטן שכותב לי שואל זוז), אזל אמר ליה, אמר להו זביניה זביני (שהוא פקח), אמרו ליה קרוביה לקוחות אגמרוהו, אמר להו מסברי ליה סבר, כיון דמסברי ליה וסבר מידע ידע, והאי דעבד הכי חוצפא יתירא הוא דהוה ביה. (שם קנה ב)
אמר רבא אי בעו צדיקי ברו עלמא, שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים וגו'. רבא ברא גברא, שדריה לקמיה דר' זירא הוה קא משתעי בהדיה ולא הוה קא מהדר ליה, אמר ליה מן חבריא את, הדר לעפריך. (סנהדרין סה ב)
הנהו לעוזי דאתו לקמיה דרבא אוקי רבא תורגמן בינייהו, והיכי עביד הכי, והתנן שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן, רבא מידע הוה ידע מה דהוו אמרי, ואהדורי הוא דלא הוה ידע. (מכות ו ב)
...ועד כמה, עד מ' שנין, והא רבא אורי (וכל ימיו לא היו אלא ארבעים שנה), התם בשוין (בשאין בעירו גדול ממנו). (ע"ז יט ב)
ראה עוד רב הונא בר חיננא ע"ז מ א, ונז ב.
רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידם, אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים, אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וקיימן זונות ערומות קמיה, א"ל אית לכו כי האי גוונא לעלמא דאתי, א"ל דידן עדיפא טפי מהאי, א"ל טפי מהאי מי הוה, א"ל אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא, אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא, א"ל אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי, עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא א"ל קום דקבעי לך מלכא, כי נפיק ואזיל א"ל עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע, א"ל רבא אמן, פקע עיניה דבר שישך. (שם סה א)
אמר רבא אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו, אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה. (הוריות י ב, וראה עוד רב פפא לכאן)
כי הא דרבא (רבה) שרא טרפתא וזבן מינה בישרא, אמרה ליה בת רב חסדא אבא שרי בוכרא ולא זבן מיניה בישרא, אמר לה הני מילי בוכרא דאשימא מזדבן, הכא מתקלא מוכח, מאי איכא משום אומצא מעלייתא, כל יומא אומצא מעלייתא זבנו לי. (חולין מד ב)
ראה עוד מר זוטרא חולין צד ב.
אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא, הוה יתב רב עובדיה קמיה, אורחיה אמר לה האי דם חימוד הוא, אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי, א"ל דילמא כסומא בארובה, הדר שדרה ליה שיתין מיני דמא וכולהו אמרינהו, ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע, אסתייע מילתא ושדר לה סריקותא דמקלא כלמי, אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו (שלח לה מסרק נאה שהורגים עליו כנים, וסברה ודאי הבין). (נדה כ ב)
רבא חבירו של אביי נמשך משורש נעמה העמונית, וכשנשבה לוט לקליפה נשבה גם נשמת רבא עד שיצא נעמה ויצא ממנה רבא וזהו ואת רכשו בן אחי אברם, ראשי תיבות רבא, רוצה לומר בן אחי אברם כי יצא מלוט גם אבר"ם אותיות מרב"א. (לך לך)