רבי אבוה

תלמוד בבלי:

רבי אבהו על לבי בני, אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד גברי בחד אבריה... (ברכות ס א)

וא"ר זירא אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה... פשיטא דלא נגע. (שבת מא א)

רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דר' אבהו בכרמלית, איפסיק רצועה דסנדליה, אמר ליה מאי ניעבד לה, א"ל שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עילויה. (שם קיב א)

ר' אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא, (על כסא של שן ונופח משם האש לכבוד שבת). (שם קיט א)

ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא (מוצאי שבת) עיגלא תילתא הוה אכיל מיניה כולייתא. כי גדל אבימי בריה א"ל למה לך לאפסודי כולי האי, נשבוק כולייתא ממעלי שבתא, שבקוהו ואתא אריא אכליה. (שם שם ב)

א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו אמריתו נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, אובא טמיא (בעלת אוב) היכא אסקיה לשמואל בנגידא, א"ל התם בתוך שנים עשר חדש הוה. (שם קנב ב)

רבי אבהו כי הוה משתעי בלשון חכמה הוה אמר הכי, אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין ועשו לי שני מגידי בעלטה, איכא דאמרי ויעשו לי בהן שני מגידי בעלטה, (הבעירו את הפחמים להיות אדומין כאתרוג, שישטחו גלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדו, מגידי בעלטה תרנגולים המודיעין עונת הלילה). אמרו ליה רבנן לרבי אבהו הצפיננו (הראנו) היכן רבי אלעאי צפון. אמר להן עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו, אמרי לה אשה, ואמרי לה מסכתא. (שמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן, אהרונית בת כהן, אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה, עירנית בעלת חן וחריפה כאדם ער. מסכתא אהרונית קדשים, אחורנית סיים אחרת והתחיל בה, עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה). (עירובין נג ב)

...דיתיב רבי אבהו וקאמר משמיה דרבי יוחנן הלכה, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו, אמר רב פפא בשלמא למאן דאמר רבי אבהו אמרה משום כבוד בי קיסר לא אמרו ליה ולא מידי... (יבמות סה ב)

ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר נפקן אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין ליה הכי, רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם. (כתובות יז א)

ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו, דאמרה לה דבתיהו דאמוריה דרבי אבהו לדביתיה דרבי אבהו הא דידן לא צריך ליה לדידך (בעלי אינו זקוק לבעלך), והאי דגחין וזקיף עליה יקרא בעלמא הוא דעביד ליה, אזלא דביתהו ואמרה ליה לרבי אבהו, אמר לה ומאי נפקא ליך מינה, מיני ומיניה יתקלס עילאה. ותו רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממניה ברישא, כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות אמר להו איכא רבה. ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא, רבי אבהו דרש באגדתא רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא, שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא ואזול לגביה דר' אבהו. חלש דעתיה, אמר ליה אמשל לך משל למה הדבר דומה, לשני בני אדם אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית, על מי קופצין, לא על זה שמוכר כל מיני סידקית. כל יומא הוה מלוה רבי חייא בר אבא לרבי אבהו עד אושפיזיה משום יקרא דבי קיסר, ההוא יומא אלויה רבי אבהו לרבי חייא בר אבא עד אושפיזיה, ואפילו הכי לא איתותב דעתיה מיניה. (סוטה מ א, וראה עוד ר' אבא דמן עכו)

אמר רבי אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד, חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו, וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר אין אין עד דמטאי התם. יומא חד אמר ליה אשקיין מיא, אדאייתי ליה נמנם, גחין קאי עליה עד דאיתער, איסתייעא מילתיה ודרש אבימי מזמור לאסף. (קידושין לא ב)

והאמר מר שופריה (יפיו) דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון. (בבא מציעא פד א)

תלמוד ירושלמי:

ר' אבהו אזיל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא, (הודיע להן שיום טוב ראשון של חג בשבת וכיון דמדאורייתא הוא לא חיישינן לגזרה שמא יעבירנו), שמע ר' מימר מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא, (כיון דלאו בכל שנה יכולים לידע מתי איקבע ראש השנה הלכך אף כשיודעים לא יטלו לולב בשבת)... (עירובין כו ב)

רבי אבהו אתא לטיבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי רבי יוחנן אשכח רבי אבהו סימא, אמר לון למה, אמר לון אפוי נהירין, אמר לון דילמא אורייתא חדתא שמע, סליק לגביה א"ל מה אורייתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקתא, וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו. (פסחים סט א)

ר' אבהו הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה והוה מיסתמיך על תרין גוחיין, שרעין וזקפין שריעין וזקפין, (היה מסתמך על שני נסרים שלא לילך על הקרקע יחף מפני הצינה, והיה מניח אחד ובתוך כך זקפו השני והניחו אותו במקום שפסק הראשון), אמרין ליה מהו הכין, אמר לון שמרתי כחי לזיקנותי. (ביצה ז א)

רבי אבהו מי דמך (כשנפטר) עברון קומי י"ג נהרין דאפרסמון, אמר לון כל אילין למאן, אמרו ליה דידך, אמר לון וכל אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וגו'. (ע"ז יח א)