רבי אחי בר' יאשיה הוה ליה איפקא (כלי) דכספא בנהרדעא, אמר להו לר' דוסתאי ב"ר ינאי ולר' יוסי בר כיפר בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי, אזול יהביה ניהליה, אמרי להו נקני מינייכו, אמרי להו לא, אמרי להו אהדריה ניהלן, ר' דוסתאי ברבי ינאי אמר לו הין, ר' יוסי בר כיפר אמר להו לא, הוו קא מצערו ליה, א"ל חזי מר הכיי קא עביד, אמר להו טב רמו ליה (הוסיפו לו. כי אתו לגביה א"ל חזי מר לא מיסתייה דלא סייען, אלא אמר להו נמי טב רמי ליה. א"ל אמאי תיעבד הכי, א"ל אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה ומדברים מחצייהן ושמותיהן מבוהלין ארדא וארטא ופלי בירש, אומרים כפותו כופתין, אומרין הרוגו הורגין, אילו הרגו את דוסתאי מי נתן לינאי אבא בר כמותי, א"ל בני אדם הללו קרובים למלכות הן, א"ל הן, יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן, א"ל הן, א"ל אי הכי שפיר עבדת. (גיטין יד א)
דלמא רבי דוסתאי בי רבי ינאי ור' יוסי בן כיפר נחתון מיגבי לחבירה תמן ואיתאמרת עליהון לישן ביש (שאינן נאמנים בשליחותם, ובאו הנותנים ורצו להוציא מהן המעות), אתון בעיי מיפקא מיניה אמרין לון כבר זכינן, אמרין לון אנן בעי תקימינון טבאת (שתקבלו אחריות על המעות), אמרין לון שומר חנם אנחנו, אתון לגבי ר' דוסתאי בי רבי ינאי אמר לון ההנו כולה נסבין (כולו לפניכם עשו בו כטוב בעיניכם, לשון אחר בידו הכל), נסבין לר' יוסי בן כיפר ופטרוי ואפקון מיניה. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי א"ל לית את חמי מה עבד לי ברך, א"ל מה עבד לך, א"ל אילו אשווי עמי, (אלו היה עמי לדעת אחת לא היו מוציאין ממני כלום) לא הוון מפקין מינן כלום, א"ל מה עבדת כן, א"ל ראיתי אותן בית דין שוה וכובעין אמה ומדברין מחציים ויוסי אחי כפות ורצועה עולה ויורדת, אמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא... (גיטין ח ב)