רבי חייא בר בא הורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ בגין דלא מיסב מעשר, (החמיר על עצמו שלא ליטול, ומחמת שהפצירו בו הלך מא"י לחוצה לארץ ששם אינו נוהג מעשרות). (מעשר שני לא א)
רבי חייא בר בא הוה קאים מצלי, עאל ר' כהנא וקם ליה מצלי מן אחוריי, מן דחסל ר' חייא בא בא מן צלותיה יתיב ליה דלא מיעבור קומוי, (המתין שלא יעבור לפני המתפלל), רב כהנא מאריך בצלותיה, מן דחסל רב כהנא א"ל הכין אתון נהיגין מצערין רברביכון, א"ל ר' אנא מדבית עלי, וכתיב על דבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם, בזבח ובמנחה אין מתכפר לו, אבל מתכפר לו בתפלה, וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טפרוי סומוקן דהדא דקקה, (הזקין עד שנעשו צפרניו אדומים כצפרני תינוק). (ראש השנה יג א)