ר' יהודה הנדואה גר שאין לו יורשין הוה, חלש, על מר זוטרא לשיולי ביה, חזייה דתקיף ליה עלמא טובא, אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסנאי ואמטינהו לביתא, איכא דאמרי גדול היה (העבד, ונזהר בו שלא יזכה הוא עצמו מן ההפקר, לפיכך קדם לפני המיתה וזכה בו)... (קידושין כב ב)
רב יהודה הינדוא משתעי, זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדיר לה תנינא, נחית בר אמודאי לאתויה, אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא, אתא פישקנצא (עורב נקבה) פסקיה לרישיה, אתהפיכו מיא והוו דמא, אתא תנינא חבריה שקליה ותליה ליה וחיה, הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא, הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה, שקליה לההוא אבן טבא שדיוה לספינתא, הוה הני ציפרי מליחי בהדן אותבינהו עלייהו שקלוה ופרחו להו בהדא. (בבא בתרא עד ב)