(ראה גם: ר' יהושע בן ר' עקיבא)
א"ל ההוא גוזאה (סריס צדוקי) לר' יהושע בן קרחה, מהכא לקרחינא (מכאן עד הקרח, ולהקניטו בא על קרחתו) כמה הוי, א"ל כמהכא לגוזניא (כמו מכאן ועד לסריס), א"ל צדוקי ברחא קרחא (עז שאינו מלובש בצמר) בארבעה, אמר ליה עיקרא שליפא (שה שביציו עקורים) בתמניא, חזייה (לר' יהושע) דלא סיים מסאניה (לא נעל נעלים), א"ל דעל סוס מלך, דעל חמור בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי בר איניש, דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה (המת טוב ממנו), א"ל גוזא גוזא תלת אמרת לי, תלת שמעת, הדרת פנים זקן, שמחת לב אשה, נחלת ה' בנים, ברוך המקום שמנעך מכולם, א"ל קרחא מצויינא (אתה הקרח במריבה אתה באת עמדי), אמר ליה עיקרא שליפא תוכחה (אתה הסריס להקניטני ולהתוכח עמי באת). (שבת קנב א)
שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים, א"ל קצת בחיי, אמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך, א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע, דאמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע... בשעת פטירתו א"ל רבי ברכני, א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי, ולכולהו לא, אמר לו הבאים אחריך בהמה ירעו. (מגילה כח א)
בתורה (שהיה גדול) מאי היא, דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור' יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר שמעון ורבי אארעא מקשו ומפרקו, אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע, עבדו להו ספסלי אסקינהו... (בבא מציעא פד ב, וראה ההמשך רבי אלעזר ברבי שמעון)