(ראה גם: ר' יוסי בר חלפתא)
רבי יוסי ששתק יגלה לצפורי... (שבת לג ב, וראה עוד ר' יהודה לכאן)
אמר ר' יוסי יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת, א"ר יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום... א"ר יוסי יהא חלקי ממתפללים עם דמדומי חמה... וא"ר יוסי יהא חלקי ממתי בחולי מעיים... וא"ר יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי, וא"ר יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש, וא"ר יוסי יהא חלקי מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה, וא"ר יוסי יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו... א"ר יוסי חמש בעילות בעלתי ונטעתי חמשה ארזים בישראל, ומאן אינון ר' ישמעאל ברבי יוסי, ור' אלעזר ברבי יוסי, ור' חלפתא בר"י ור' אבטילס בר"י ור' מנחם בר' יוסי... למימרא דרבי יוסי מצות עונה לא קיים, אלא אימא חמש בעילות בעלתי ושניתי. אמר רבי יוסי מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי. אמר ר' יוסי מימי לא נסתכלתי במילה שלי... וא"ר יוסי מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי, וא"ר יוסי מימי לא עברתי על דברי חברי, יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חבירי עלה לדוכן אני עולה. וא"ר יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי. (שם קיח ב)
...ומאי טעמא קא הדר ביה, משום דר' יוסי נימוקו עמו. (עירובין יד ב)
ומעשה ברשב"ג ורבי יהודה ורבי יוסי שהיו מסובין בסעודה וקדש עליהם היום, א"ל רשב"ג לרבי יוסי רבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו, אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דברי לפני רבי יהודה, ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, א"ל אם כן לא נפסיק שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות, אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי. (פסחים ק א)
ומעשה ומת בנו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו. (מועד קטן כא א)
ראה עוד ר' יהודה בן בתירא יבמות קב א, ורבי יהודה נדרים מט ב.
איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר' יוסי תלתא יומי, אשכחיה ורדימוס בר' יוסי א"ל מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא תלתא יומין, א"ל כי טעמיה דאבוך לא ידענא היכא איתאי... (נדרים פא א)
ראה עוד רבי יהודה נזיר מט ב.
אמר לפניו ר' שמעון ברבי מאחר שר"מ וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי מה ראה רבי לומר הלכה כר' יוסי, אמר לו שתוק בני שתוק לא ראית את ר' יוסי, אילמלי ראיתו נמוקו עמו, תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים... ר' יוסי נימוקו עמו. (גיטין סז א)
...אחר ר' יוסי לציפורי. (סנהדרין לב ב)
דרש רבא מאי דכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור, מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון, ומניחים אותו בבית גנזיהם, לערב באים ומריחים אותו ככלב... דרש ר' יוסי בציפורי, אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי, אתו וקא מצערי ליה, אמרו ליה יהבית אורחיה לגנבי, אמר להו מי הוה ידענא דאתו גנבי. כי קא נח נפשיה דרבי יוסי שפעי מרזבי דציפורי דמא. (סנהדרין קט א)
דרש ר' יוסי בציפורי אבא אליהו קפדן, הוה רגיל למיתי גביה, איכסי מיניה תלתא יומי ולא אתא, כי אתא א"ל אמאי לא אתא מר, א"ל קפדן קרית לי, א"ל הא דקמן (הרי לפנינו) דקא קפיד מר. שם קיג א)
ראה עוד רשב"ג הוריות יג ב, ור' חנינא בן אנטיגנוס בכורות ל ב.
אמר רבן שמעון בן גמליאל שלח לי רבי יוסי בי רבי אתרוג ואמר לי זה בא בידי מקיסרין, ולמדתי בו ג' דברים, שהוא ודאי, שהוא טמא, שלא בא בידו אחר... (דמאי יד א)
רבי יוסי (תלמידו של ר' יוחנן) צם תמניי יומין למיחמי ר"ח רובה ולסופא חמא ורגזן (רעדו) ידיה וכהו עינוי, ואין תימר דהוה רבי יוסה בר נש זעיר, חד גרדיי אתא לגבי דרבי יוחנן אמר ליה חמתי בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה, א"ל וחכים את ליה, א"ל אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה, עבר כל תלמידוי קומוי וחכים לרבי יוסה. (כלאים מב ב)