והאמר להו רבי ינאי לבניו בני, אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים, שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים, אלא בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים, אלמא סומקי נינהו... (שבת קיד א)
רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר בואי כלה בואי כלה. (שם קיט א)
דרבי ינאי הוה ליה אריסא דהוה מייתי ליה כנתא דפירי כל מעלי שבתא, ההוא יומא נגה ליה ולא אתא, שקל עשר מפירי דביתיה עלייהו, אתא לקמיה דרבי חייא, א"ל שפיר עבדת... (יבמות צג א)
אמר ר' זירא אמש נראה לי ר' יוסי בר' חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע, אמר לי אצל ר' יוחנן, ור' יוחנן אצל מי, אצל ר' ינאי, ור' ינאי אצל מי, אצל ר' חנינא, ור' חנינא אצל מי, אצל ר' חייא... (בבא מציעא פה ב)
ר' ינאי הוה ליה אילן הנוטה לרשות הרבים, הוה ההוא גברא דהוה ליה נמי אילן הנוטה לרשות הרבים, אתו בני רשות הרבים הוו קא מעכבי עילויה, אתא לקמיה דר' ינאי, א"ל זיל האידנא ותא למחר, בליליא שדר קצייה לההוא דידיה, למחר אתא לקמיה, א"ל זיל קוץ, א"ל הוא מר נמי אית ליה, א"ל זיל חזי אי קוץ דידי קוץ דידך, אי לא קוץ דידי לא תקוץ את, מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר, מעיקרא סבר ניחא להו לבני רשות הרבים דיתבי בטוליה, כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה... קשוט עצמך תחלה ואחר כך קשוט אחרים. (בבא בתרא ס א)
ראה עוד רבי יהודה נשיאה בבא בתרא קיא א.
ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת זילי עבידי, אין עוד מלבדו כתיב. והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה. (סנהדרין סז ב)
והא רבי ינאי הוה בי עכבורי, ואמרי ליה בר הדיא הוה בי עכבורי, הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא, פש להו חמרא בכובא וצרונהי בפרונקא, וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי... (ע"ז ל א)
איני והא רבי ינאי יזיף ופרע, (גבאי הוה ויזיף מעות הצדקה לצורכו ופרע), שאני רבי ינאי דניחא להו לעניים, דכמה דמשהי מעשי ומייתי להו, (מעשה לציבורא ואמר דלית ליה מעות לעניים וכופה אותם לצדקה, ואיכא רוחא לעניים). (ערכין ו ב)
ר' ינאי הוה מידחל (מפחד מנחש) מיניה סגין והוה יהב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין, חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה, אמר ארימון מיניה, שומר פתאים ה'. (תרומות מג ב)
ראה עוד יהודה בר חייה (בכורים יא ב)
ושם דרך, א"ר ינאי ושם כתיב, דשיים אורחיה סגי שוי, (ששם עניני עוה"ז לעשות כפי הישר אף שאינו בן תורה חשוב בעיני ה'). מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר (בבגדים נאים), א"ל משגח רבי מתקבלה גבן (משגיח ומקובל לאכול אצלנו), אמר לו אין, הכניסו לביתו האכילו והשקהו, בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, באגדה ולא מצאו, בתלמוד ולא מצאו. א"ל סב בריך, א"ל יברך ינאי בביתיה, א"ל אית בך אמר מה דאנא אמר לך, א"ל אין, א"ל אכל כלבא פיסתיה דינאי, קם (האורח) תפסיה א"ל ירותתי גבך (ירושתי אצלך) דאת מונע לי, א"ל ומה ירותתך גבי, א"ל חד זמן הוינא עבר קמי בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב, א"ל למה זכית למיכל על פתוריא (על שולחני), א"ל מיומי לא שמעית מילא בישא וחזרתי למרה, ולא חמית תרין דמתכתשין דין עם דין ולא יהבית שלמא ביניהן, א"ל כל הדא דרך ארץ גבך וקריתך (קראתי אותך) כלבא, קרא עליה ושם דרך, דשיים אורחיה סגי שויה (שוה הרבה)... (ויקרא ט ג)