רבי לוי

תלמוד בבלי:

...אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי, אמר ליה אמאי יתבת אבראי, מאי טעמא לא סלקת, אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלשיתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא. (ברכות יח ב)

אמרו ליה לרב אתא גברא רבה אריכא לנהרדעא ומטלע (צולע), ודרש כלילא שרי, אמר מאן גברא רבה אריכא דאיטלע, לוי, שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב ר' חנינא ברישא ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה וקאתי להכא... (שבת נט ב)

כי הא דלוי כי הוו מייתי טריפתא לקמיה ביומא טבא לא הוה חזי לה אלא כי יתיב אקילקליתא (אשפה), דאמר דילמא לא מתכשרא ואפילו לכלבים לא חזיא. (שם קנו ב)

לוי שדר ליה לר' שיכרא בר תליסר מגני (העבירוהו י"ג פעם על תמרים), טעמיה הוה בסים טובא, אמר כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם, בליליא צעריה, אמר מיסרן ומפייס. (פסחים קז א)

לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע, והוא גרמא ליה, והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע (עלית וישבת לך במרום ואי אתה משגיח על בניך), הא והא גרמא ליה. (סוכה נג א)

לוי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא, אמר לפניו רבונו של עולם, עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך, אתא מיטרא ואיטלע, אמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע, ומנו לוי. והא גרמא ליה והא לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע, הא והא גרמא ליה. (תענית כה א)

לוי נפק לקרייתא, בעו מינה גידמת מהו שתחלוץ, יבמה שרקקה דם מהו, אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, מכלל דאיכא כתב שאינו אמת, לא הוה בידיה, אתא שאיל בי מדרשא... (יבמות קה א, והשוה להלן ר' לוי בר סיסי ירושלמי יבמות סט א)

ראה רבי חנינא בר חמא כתובות קג ב.

לוי ור' שמעון ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא, לוי אמר לייתו לן משלי, ר"ש ברבי אמר לייתו תילים, כפייה ללוי ואייתו תילים, כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, אמר לוי רבי נתת לנו רשות לעמוד. (ע"ז יט א)

לוי זרע בכישר ולא הוו עניים למשקל לקט, אתא לקמיה דרב ששת, אמר ליה לעני ולגר תעזב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים. (חולין קלד ב)