ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא בי רבי מיאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי, שכיב ר' מיאשא ולא פקיד, אתו לקמיה דר' אמי, א"ל חדא דידענא ביה בר' מיאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי דלא אמיד, ועוד הא קא יהיב סימנא, ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק להתם... (כתובות פה ב)
ר' מיאשה בר בריה דר' יהושע נשתקע ג' ימים בחליו, לאחר ג' ימים נתישבה דעתו, א"ל אביו הן הוית, א"ל בעולם מעורב הייתי, א"ל ומה חמית תמן, א"ל הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון, כד שמעו ר' יוחנן ור"ל סלקן למבקריה, אמר להון אבוה שמעתון מה אמר הדין מיינוקא, אמרין ליה מה אמר, תני להון עובדא (ספר להם המעשה), אמר ריש לקיש ולא מקרא מלא הוא (יחזקאל כ"א) כה אמר ה' הסיר המצנפת והרים העטרת זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפל... (רות ג א)