ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית, אזל אכליה קורצי (הלשין עליו) בי מלכא, אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא, שדר עליה פריסתקא, כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי, אמר להו דבא על חמרתא, אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין, אתא אליהו אדמי ליה כאינשי ואסהיד, אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא, אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל, אתון מאי דבעיתון עבידו ביה, עד דמעייני ביה דדינא פתח ר' שילא ואמר לך ה' הגדולה והגבורה וגו', אמרי ליה מאי קאמרת, אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא, ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא, אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי, יהבי ליה קולפא, אמרו ליה דון דינא, כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא, עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי, אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב אשר בשר חמורים בשרם, חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי, אמר האי רודף הוא, והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו, מחייה בקולפא וקטליה, אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה... (ברכות נח א)
ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי אנסבה רב שילא לדביתהו, אמר ליה רב לשמואל תא נשמתיה, אמר ליה נשלח ליה ברישא, שלחו ליה מים שאין להם סוף אשתו אסורה או מותרת, שלח להו אשתו אסורה, ואגמא דסמקי מים שיש להם סוף או מים שאין להם סוף, שלח להו מים שאין להם סוף הוא, ומר מאי טעמא עבד הכי, מיטעא טעינא, אנא סברי כיון דקוו וקיימי כמים שיש להם סוף דמו, ולא היא כיון דאיכא גלי אימור גלי אשפלו, קרי שמואל עליה דרב לא יאונה לצדיק כל און, קרי רב עליה דשמואל ותשועה ברוב יועץ. (יבמות קכא א)