(ראה גם: חזקיה, סנחריב)
ויאמר אלהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו, כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת. אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי... וכי תאמרון אלי אל ה' אלקינו בטחנו, הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלים... ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה. ויאמר אלהם רבשקה העל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה, הלא על האנשים היושבים על החומה לאכל את צואתם ולשתות את מימי רגליהם עמכם. ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור. כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו, כי לא יוכל להציל אתכם מידו. ואל יבטח אתכם חזקיהו אל ה' לאמר הצל יצילנו ה' ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור... (מלכים ב יח יט והלאה)
קורעין מנלן, דכתיב ויבא אליקים בן חלקיהו ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה... ואם תאמר רבשקה, ישראל מומר היה. (סנהדרין ס א)
הלא הוא אשר הסיר - יש ללמוד מכאן שרבשקה היה מומר, שמודה שהקב"ה א-לוה אך רצונו בע"ג. (מ"ב יח כא)
המבלעדי ה' - אמר זאת להפחידם, או רבשקה היה ישראל מומר וידע נבואת ישעיה הנני מעלה עליך את מי הנהר וגו'. (מ"ב יח כה)
קרועי בגדים - על ברכת ה' שקורע ואינו מתאחה, וחייב לקרע רק אם שומע מישראל, ורבשקה היה ישראל מומר כקבלתם, וגידופו שהשוה אלקי עולם לאלילים. (שם שם לז)
אך דבר שפתים - חשבת שהתפלה תצילך, אך למלחמה צריך גבורה. ואבן עזרא פירש גבורתך היא רק בדבר שפתים. (ישעיה לו ה)
רבשקה - לרז"ל היה משומד ולכן דבר הוא שידע עברית. (ישעיה לו ד)
הסיר במותיו - ואם כן גם הוא לא יעזר לכם, וחשב רבשקה שזה חילול השם, כי חזקיה עשה לכבוד עצמו שיבואו כולם לירושלים. (שם שם ז)
המבלעדי ה' - ואם תאמר שבמצות ה' הרסת המזבחות, ה' ציוה גם לי לבא, וזה יורה שרבשקה היה ישראל משומד ובקי. (שם שם י)
...יהב ליה (ישעיה) ברתיה (לחזקיה) נפקו מינה מנשה ורבשקה, יומא חד ארכבינהו אכתפיה לאמטויינהו לבי מדרשא, אמר ליה חד מינייהו חזי רישא דאבא למיטוי ביה גילדני (לצלות דגים), וחד אמר לקרובי קורבנא לעבודה זרה, חבטינהו בארעא, רבשקה מית, מנשה חיה. (נר ג כלל ב חלק א פרק ב בהמשך לגמרא ברכות י א)