רדה

(ראה גם: משול, מלך)

רש"י:

וירדהו - לשון הבדלת דיבוק, וכן הבדלת הפת הנדבקת בתנור, והדבש עשוי חלות שעוה מדובק בדופני הכלי בכל הצדדים מדופן לדופן. (שופטים יד ט)

רמב"ן:

וירדו - ...ולשון רדיה ממשלת האדון בעבדו. (בראשית א כו)

מלבי"ם:

פעל רדה נרדף עם ממשל, רק שמורה הממשלה הקשה שמוריד אותו מן החירות אל העבדות הקשה, ובזה יש לו שיתוף עם ירידה, ופעל רדה נקשר לרוב עם בי"ת, כמו "לא תרדה בו", ומציין הירידה מצד ממשלתו עליו, ולפעמים נקשר עם מלת את, כמו "ובחזקה רדיתם אותם", ומציין שמוסיף להורידו בירידה קשה שמחשיב אותו ירוד ונקלה מצד עצמו... (הכרמל)

רש"ר הירש:

משמעות היסוד של רדה להוריד דבר ממרומי חירותו ולהביאו אל ידו ושלטונו, כך "וירדהו אל כפיו" (שופטים י"ד ט'), וכן בלשון חז"ל "רודה פת", להוריד את הפת הדבוקה בדפנות התנור. ומכאן לשלול מדבר עצמאות וחירות ולהביאו לתחום שלטונו. משמעות רדה שלאחריו מושא ישיר, להשתלט על העצם כולו... ואילו בשאר מקומות הרי משמעות רדה ב הוא להשתלט על עצם מבחינה מסוימת של מהותו. ואכן זהו מעמדו של אדם ביחס לבעלי החיים, תפקידו איננו להכניע כלה את כולם, אך תפקידו לרדות בם ולא אותם, להפעיל את שלטונו בכל בעלי החיים, בבואו לקיים את תפקידו כאדם ישלול מהם מקצת מחירותם ויביאם לידיו חלקית... שונה ממנו מושג כבש, המציין בפסוק כ"ח את יחס האדם לדוממים, להטביע על דבר את חותמו שלו ולהפכו לעבדו הנרצע... האמנות האנושית הופכת את החומר ומחדשת לו צורה. (בראשית א כו)