רוגז   רגז

(ראה גם: זעף, חמה, כעס, קצף)

זהר:

תחת זה (קפציאל) ממונים אלף ושש מאות גדודים (של מלאכי חבלה), שהם הכעס (המתגלה) בגופיהם של בני אדם, כי יש כעס השולט בעולם לעשות דין. אבל כעס הזה הוא כעס השולט ונכנס בתוך גופות בני אדם שנכעסים בכעס הזה, וכעס הזה הוא היסוד לכל שאר הגוונים (המזיקים) שנעשה על ידו בנין להזיק, משום שעשן הזה יוצא מתוך הרוגז של אש העליונה הלוהטת, וזה הוא הראשון לאש הזה.

ארבעה רגזים מתחלקים מרוגז ההוא, רוגז הראשון נקרא רוגז, וזה הוא המרגיז לבבותיהם של בני אדם, וזה הוא היורד והולך ומסית לבני אדם, ונרגזים בכעסם, וזה הוא שממשיך המחבל על העולם.

רוגז השני, זה הוא היורד לעולם, ומשוטט ומתפשט לכל הצדדים, וזה נקרא שנאה, וזה כיון שנכנס באדם נקרא מחבל שותק, וזה הוא רוגז השותק, וזה הוא שמשתתף במקום ההוא של הנקבה, וזה הוא רוגז השתיקה העומד באלכסון זה הוא קשה מכולם משום שהוא כמו הנחש השותק תמיד ולבסוף הוא הורג.

רוגז השלישי הוא רוגז ההפוך מן רוגז הראשון, כי הוא הולך ומתחזק ואינו שותק, אלא רוגז ההוא מתגלה, וכל מה שמתגלה כך הוא נשבר, דהיינו כל מה שמתגלה ואינו שותק כך הוא נשבר, והוא נקרא רוגז שבור.

רוגז הרביעי, בהתחלה הוא רוגז חזק ובסוף הוא שבור, ועל כן זה הוא רוגז ההפוך מן רוגז הקודם, משום זה זו היא בחינה השבורה מכולם, ועל כן הכל הוא במדרגה הראשונה... (פקודי תמ, ועיין שם עוד)

...וקשר הזה עומד ברוגזו ואינו שוכך, משום שאינו שוכך חוץ מזמן שישראל מקריבים קרבנות למטה, כי בעת ההיא השתכל רוגז ההוא ונכנע למטה, ונחלש רוגזו, ואינו יכול לשלוט ולהתחזק, וכשנחלש זה אז גם הקשר השני שהוא באמצע הזרוע אינו יכול לנסוע ולהנהיג... (שם תנב, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

אל תרגזו בדרך, אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך, איני, והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף... לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני. במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר... (תענית י ב)

דרש בר קפרא רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא. (קידושין מ ב)

תרגום יונתן:

אל תרגזו - לא תתנצון על עיסק זבינתי דלמא ירגזון בכון עברי אורחא. (בראשית מה כד)

רש"י:

אל תרגזו בדרך - אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. דבר אחר אל תפסיעו פסיעה גסה, והכנסו בחמה לעיר. ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתוכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו. (שם)

אבן עזרא:

מעצבך - בגוף, ומרגזך - בלב. (ישעיה יד ג)

רמב"ן:

אל תרגזו - רגז לשון רתת ותנועה, ויאמר בבאו מן הפחד על הרוב לב רגז, ורגזו וחלו... ולכן הנכון בעיני בפסוק הזה שאמר להם יוסף אל תפחדו בדרך, והענין כי בעבור נשאת בר ולחם ומזון וטוב מצרים בימי הבצורת אולי יפחדו בדרך בלכתם, וכל שכן בשובם עם כל רכושם ולא ימהרו לדבר, ולכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא, ואל יפחדו כלל בדרך כי שמו עליהם שהוא המושל בכל ארץ מצרים וחיי כל הארצות בידו, וממוראו ייראו הכל... (שם)

רשב"ם:

אל תרגזו - אל תיראו כלום בדרך מפני לסטים כי שלום מכל צד... וכן ירגזון יריעות, לשון נענוע כאדם המתיירא... (שם)

בעל הטורים:

אל תרגזו - יש מפרשים אל תסמכו עלי לומר אחינו גדול הארץ לעשות עול לשום אדם, אלא אל תרגזו לשום אדם בדרך לילך על שדה זרועה. דבר אחר אל תתעסקו בדבר הלכה. אלהם אל תרגזו בגימטריא זהו אל תדברו בהלכה, אליהם אל תרגזו בדרך בגימטריא אל תפסעו פסיעה גסה. (שם)

מאירי:

רגזו - פחדו. (תהלים ד ה)

מהר"ל:

רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא, הובא זה לכאן לענין דרך ארץ, שאין לך דבר יוצא חוץ מדרך ארץ, רק הרגזן שאינו מקובל על הבריות, ולא עלתה בידו רק רגזנותו, הוא התפעלות והוא מזיק לעצמו, וכל מה שהיה עושה דרך רגזנות היה יכול לעשות דרך הנחה וישוב, ואז לא היה מצער עצמו. (חידושי אגדות קדושין מ ב)

כלי יקר:

אל תרגזו - ...אמנם במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר, דעתם לפרש הרוגז שענינו המהירות והחפזה, לפי שיוסף אמר להם מהרו ועלו אל אבי, וחשש אולי יבינו שגם בדרך לא ילכו במתון כי אם בחפזה כדי למהר הבשורה אל אביהם, ועל ידי זה יפסיעו פסיעות גסות יותר מן הנהוג, על כן אמר להם אל תרגזו בדרך... (בראשית מה כד)

מלבי"ם:

פועל רגז מציין התפעלות ורגשת הנפש על רעה או דבר זר וסער מתחדש עליה, המוציא את הנפש ממעמד המנוחה אל מעמד הטלטול והרגש הפנימי, והוא הפך מנוחת והשקטת הנפש, שהנפש תצא ממנוחתה מתרגשת ומתרגזת גם על ידי ריב מדון או פחד וכדומה. ובא במליצה "ומוסדי הרים ירגזו", שמציין בהם התנועה החזקה באף וחמה בהריקם אש מלועם. (הכרמל)

רש"ר הירש:

אל תרגזו - רגז מורה בדרך כלל על יראה לא על כעס, נמצא פירושו כאן, לכו לדרככם ברוח טובה, ואל תדאגו מפני העתיד לבא. (בראשית מה כד)

שפת אמת:

...והוא רוגזו של יוסף, דכתיב רגזו ואל תחטאו, ודרשו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, וזה הכעס בא על ידי התבררות אהבה ותשוקה עמוקה בלב, וזה בית יוסף להבה, שמתעורר קנאת ה' צב-אות... (פרשת זכור תרל"ו)

פרי צדיק:

אמנם יש לומר שבאמת יש ב' ענינים ברוגז, ענין הרוגז של כעס הוא דרגא דעשו שהוא הפסולת דגבורה דיצחק שבקדושה, ויש רוגז בקדושה שנקרא פחד יצחק, והיינו היראה והפחד מהשי"ת לבל יעבור רצונו ית', וכמו כן נמצא בכתוב לשון רוגז על ב' אופנים על ענין כעס וגם על לשון פחד, כעין מה שנאמר "שמעו עמים ירגזון", והיינו שהיה להם פחד ומורא, ועל דרך זה אמרו (ברכות ה') לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר רגזו ואל תחטאו, והיינו רגזו של יוסף שנאמר בו "את האלקים אני ירא", שכדי להתגבר על היצר הרע נצרך להתלבש ברוגז ופחד ביראת ה'... ויעקב אבינו ע"ה שהיה לבו מבורר שלא היה לו שום נגיעה להיצר הרע ביקש לישב בשלוה בעולם הזה להתענג מהקדושה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף, שהראו לו מן השמים שעוד נצרך בירור בזרעו שכל זמן שהאדם בחיים יש לו עוד עסק בנצרך להתלבש ביראה ובחינת הרוגז שבקדושה... (לחנוכה יז)