(ראה גם: דרום, מזרח, מערב, צפון)
כי כשנברא אדם הראשון הוא נתתקן מעפר בית המקדש שלמטה, וארבע רוחות העולם (שהם חו"ג תו"מ), התחברו במקום ההוא שנקרא בית המקדש, (דהיינו במלכות הממותקת בבינה), ואלו ארבע רוחות העולם התחברו בארבע צדדים, שהם יסודות העולם, שהם אש רוח מים ועפר, (שהם פנימיות חו"ג תו"מ), והתחברו ד' רוחות העולם בד' יסודות העולם,ותקן מהם גוף אחד בתקון העליון...
אמר ר' שמעון תא חזי, ארבע הראשונות (שהם ד' רוחות העולם) הוא סוד האמונה, (שהיא הנוקבא שנתקנה בהן), הם אבות של כל העולמות, (כי כל העולמות בינה, ז"א ומלכות שבאצילות וג' עולמות בי"ע נתקנו מחו"ג תו"מ אלו, שהם ג' קוין, והמלכות המקבלת) מהם, והם סוד המרכבה העליונה הקדושה... (וארא לג, ועיין שם עוד)
ואלו (ד' יסודות ארמ"ע) הם ד' לארבע רוחות העולם, כי הם ביחס חיצוניות ופנימיות, ועל כן הם עומדים באלו הארבע צפון דרום מזרח ומערב, שאלו הם ארבע רוחות העולם, וד' יסודות ארמ"ע עומדים בהן. האש עומדת בצד צפון, (שהוא נקודת השורק, קו שמאל וספירת הגבורה, הרוח לצד מזרח, (שהוא נקודת החירק קו אמצעי וספירת ת"ת), המים לצד דרום, שהוא לצד דרום, (שהוא נקודת החולם קו ימין וספירת החסד), עפר לצד מערב, (שהוא ספירת המלכות המקבלת לתוכה אלו אש רוח ומים), ואלו הארבעה (יסודות ארמ"ע) קשורים בארבע (הרוחות צפון דרום מזרח ומערב), וכלם אחד, ואלו ארמ"ע עושים ארבע מתכות דהיינו על ידי זווג עם המלכות, שהם זהב כסף נחשת וברזל...
הצפון הוא קר ולח (ניתן בו) האש, שהוא חם ויבש, וכן החליף אותם לצד הדרום, הדרום שהוא חם ויבש, ניתנו בו המים, שהם קרים ולחים, והקב"ה מזג אותם כאחד כי יוצאים מים מדרום ובאים בתוך הצפון ונמשכים המים מצפון, וכן האש יוצאת מצפון ובאה בתוקפו של הדרום, ויצא תוקף החום לעולם מן הדרום... וכל אחד ואחד השאיל לחבירו משלו כראוי לו. כעין זה רוח ומזרח (שהם חם ולח, יש בהם ב' הפכים, כי החם נמשך מן האש שבצפון והלח נמשך מן המים שבדרום), כדי שישאיל כל אחד לחבירו ויכללו זה בזה להתחבר יחד...
תא חזי הרוח (העומד בצד) מזרח, רוח המזרח חם ולח, וכן הרוח הוא חם ולח, ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים ולחים, נמצא הרוח שהוא חם ולח שהצד החם שבו אוחז באש, והצד הקר שבו אוחז במים, ועל כן עשה שלום ביניהם וביטל את המחלוקת של אש ומים.
עפר הוא קר ויבש ועל כן הוא מקבל עליו את כולם... כי העפר נאחז במערב שהוא קר ויבש (כמו המערב), והצד שהוא קר (בעפר) נאחז בצפון שהוא קר ולח, כי הקר נאחז בקר, ועל כן הצפון נאחז מצד זה במערב, הדרום שהוא חם ויבש נאחז היבש שלו ביבש שבמערב שבצד האחר שבמערב, ונאחז המערב בב' הצדדים.
וכן נאחז הדרום במזרח, כי החום שבדרום נאחז בחום שבמזרח, וכן נאחז המזרח בצפון, כי הלח שלו נאחז בלח שבצפון עתה נמצא, דרומית מזרחית, (כלומר שקשורים זה בזה על ידי החום שבשניהם), מזרחית צפונית (על ידי הלח שבשניהם), צפונית מערבית, (על ידי הקר שבשניהם, מערבית דרומית, (על ידי היובש שבשניהם), וכולם כלולים זה בזה, שמשתלשלים אחד מחברו... (שם לז, ועיין שם עוד)
...הי' (דהוי"ה דז"א) היא מזרח, והיא התחלת האור, הולך ומשוטט ומוציא הדרום, (שהוא חסד), ודרום יוצא ותלוי בתחילת המזרח, (שהוא י' דהוי"ה, שהוא חכמה, ה' דהוי"ה דז"א) היא דרום, שממנה יוצא הדרום בעולם, (כי ה' היא בינה, ומבינה נמשך החסד שהוא דרום, אל הי' שהיא חכמה), נכנסת בתחילת המזרח ומוציאה (את החסד, והוא משתלשל ויוצא דרך הבינה לז"א).
ומן ה' תלויה דרום וצפון ואותו שביניהם, (שהוא קו האמצעי המייחדם), י' מזרח, י"ה, דרום וצפון תלוים בהם, (דרום מן י' וצפון מן ה'), ו' באמצע, (המיחדם) וזה הוא בן זכר, (דהיינו הת"ת שהוא בן י"ה), משום זה הוא בין צפון לדרום, ועל כן למדנו, מי שנותן מטתו בין צפון לדרום יהיו לו בנים זכרים, כי בן זכר הזה (שהוא ת"ת), הוא בין צפון לדרום, כי ה' עלאה (בינה) בה תלויים צפון ודרום, (שהם ב' הקוין שבה), ובן הזכר, (שהוא ת"ת) הוא ביניהם, המיחדם, בסוד יו"ה, (אשר י' היא קו ימין בדרום, ו' היא קו האמצעי שימינו לדרום ושמאלו לצפון, ה' היא קו שמאל בצפון, ה' אחרונה דהויה היא מערב, דהיינו מלכות).
ועל כן דרום נאחז במזרח, שהיא התחלת השמש, ותלוי בו. ועל כן למדנו, מצד אבא (שהוא י') נאחז ותלוי חסד עליון, מצד אמא (שהיא ה') תלויה גבורה, כעין זה נאחז הכל זה בזה.
הקרנות של המזבח מסובבים גם כן כך, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, כי הדרום חיזוקו הוא במזרח, (בקו האמצעי) שהוא תחלת השמש, וכחו של השמש אינו שורה אלא בתחילתו. (ואחר כך הוא בא לקרן) מזרחית צפונית, כי אחר שהדרום שהוא חסד קבל חזקתו של המזרח, (דהיינו אחר שקו אמצעי יחד דרום וצפון) האיר המזרח לצפון, והצפון נכלל בדרום כי השמאל נכלל בימין (על ידי קו האמצעי)... (במדבר לב, ועיין שם עוד)
כעין זה, והוא כחתן יוצא מחופתו, השמש (שהוא ז"א), הולך ומתפשט למערב, (שהוא המלכות), כיון שהמערב מתקרב מתעורר כנגדה תחילה צד צפון, (שהוא גבורה), וקרב למערב, ומזדווג עמה במקומה כמו שלמדנו, (כי תחילת זווג ז"א הוא בשמאל שהוא גבורה, שהוא סוד פיוסא ונטילת רשות), שכתוב שמאלו תחת לראשי. ולאחר כך צד דרום שהוא ימין, (דהיינו חסד), שכתוב וימינו תחבקני. אז ישיש כגבור לרוץ אורח, להאיר הלבנה (מקו האמצעי שהוא יסוד), והעמידוהו... (בהעלותך ד)
תנו רבנן, בא לרבעה מרבעה בריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם, וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום, רבי יוסי אומר אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם, מרבעה כמין התקופה. כיצד, חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום, תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח ופני מערב... (עירובין נו א, וראה שם עוד)
...ורבי אבהו אמר שכינה במערב, דא"ר אבהו מאי אוריה, אויר י-ה. אמר רב יהודה מאי דכתיב יערוף כמטר לקחי זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם, תזל כטל אמרתי, זו רוח צפונית שמזלת את הזהב, וכן הוא אומר הזלים זהב מכיס, כשעירים עלי דשא זו רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר, וכרביבים עלי עשב זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים. תניא ר"א אומר עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע, ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו', הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה... אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום. ורבי יהושע בן לוי אמר לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם מתעשר, שנאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד... (בבא בתרא כה א וב, וראה עוד רוח)
ארבע רוחות בעולם, רוח פנת המזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח משם האור יוצא לעולם, רוח פנת הדרום משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, רוח פנת המערב משם חושך יוצא לעולם, רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם. דבר אחר רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו, אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה, ושם הוא מדור למזיקין ולזועות לרוחות ולשדים לברקים ולרעמים, ומשם רעה יוצאת לעולם, שנאמר מצפון תפתח הרעה. (פרק ג)
הדא הוא דכתיב (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ וגו', ברא הקב"ה ד' רוחות לעולם, מזרח מערב צפון ודרום, מזרח משם האור יוצא לעולם, מערב אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום יוצאין לעולם, דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, צפון משם החושך יוצא לעולם וכשם שברא הקב"ה ד' רוחות העולם כך סיבב לכסאו ד' חיות ולמעלה מכולם כסא הכבוד, וכנגדן סידר הקב"ה הדגלים למשה. א"ל הקב"ה, משה מזרח שממנו אור יוצא לעולם יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה, ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה, ועליו זבולון שהוא בעל עשירות... (במדבר ב ט, וראה שם עוד)
...ולפי מעשיהם היו הלוים חונים לארבע רוחות כמו שהיו הדגלים סדורים, הא כיצד, מערב שם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וכנגדן היו חונים דגל אפרים ובנימין ומנשה שהיו גבורים כדי לעמוד בכולם, וכן השרה המקום לרוח מערב גרשון שהיה עבודתו בקדש האהל מכסהו ומסך, מי יעמוד לפני שלג וברד וקור וחום אהל ומכסה ומסך, ולמה נקרא גרשון, מי יגור נגד שלג וברד וקור וחום, מי שהוא חזק כשן, ואין שן אלא לשון חזק, כדכתיב (שיר ה') מעיו עשת שן. דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם, ושם חונים דגל ראובן שהוא בעל תשובה, שבזכות התשובה הגשמים יורדין, וכן השרה הקב"ה לאותו רוח דרום בני קהת שהיו נושאין הארון שבו התורה, שאין הגשמים תלויים אלא על התורה, שנאמר (ויקרא כ"ו) אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם, ולכך נקרא קהת, כמה דתימא (קהלת י') אם קהה הברזל, אם ראית שקהו השמים מלהוריד מטר ונעשו ברזל הוי יודע בעבור עונש התורה שלא קיימו, דכתיב (קהלת י') והוא לא פנים קלקל, על שלא קיימו התורה שנתנה להם פנים בפנים... (במדבר ג יב, וראה שם עוד)
תימנה - ובעבור שבני קהת נכבדים מכל בני לוי הושם קהת בימין, כי הוא נכבד מהשמאל ומהאחור, ואין אחר מזרח נכבד ממנו, ובעבור שהיה גרשון בכור לוי יש לו מעלה גדולה על מררי, כי הוא נושא את הקדש כנגד משא מררי, על כן חנה גרשון במערב... (במדבר ג כט)
וטעם קדמה מזרחה - כי לשון הקודש יקרא למזרח קדם ויקרא למערב אחור... ושניהם כנויים, כי יתפוש הלשון כינוי באדם הפונה אל אור השמש. ויקרא הדרום נגב בהיותו נגוב מפני החום. ופעמים שיזכיר הכתוב הכנוי ויבאר אותו, יאמר קדמה שהוא כנוי ויבאר מזרחה שהוא השם, ואמר נגבה בכנוי ויבאר תימנה הוא השם, והמערב יזכרנו בכנוי ים, כי יתפש אותו באנשי ארץ ישראל שהים הגדול להם מערבי. והצפון יזכירנו בשמו ונקרא כן כי הוא צפון, אין השמש נראה בו לעולם... ויקרא לדרום ימין ולצפון שמאל בכנוי האדם הפונה למזרח כאשר הזכרתי. והסוד בשמות הללו נודע ממעשה המרכבה העליונה, וכן שם המערב ים ממה שאמרו שכינה במערב כי הים חכמת שלמה... (שמות כו יח)
...שביעית חתם מזרח ופנה לפניו וחתם הי"ו, מזרח זהו תפארת שהוא חתום בבינה בחכמה ובדעת, וכנגדן מא"ש. שמינית חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו"י, מערב זהו יסוד שהוא חתם בבינה ובדעת ובחכמה, וכנגדו מש"א. תשיעית חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי"ה, דרום זהו נצח שהוא חתם בדעת חכמה ובינה, וכנגדם שא"מ. עשירית חתם צפון ופנה לשמאל וחתמו בוה"י, צפון זהו הוד שהוא בדעת בבינה ובחכמה, וכנגדן שמ"א... (פירוש לספר יצירה)
בחור כארזים -...אילן יש להקב"ה ובו י"ב גבולים אלכסונים, גבול מזרחית צפונית, וגבול מזרחית דרומית, וגבול צפונית מערבית, וגבול מערבית דרומית, וגבול מזרחית דרומית, וגבול מזרחית תחתית, וגבול צפונית רומית, וגבול צפונית תחתית, וגבול מערבית רומית, וגבול מערבית תחתית, וגבול דרומית רומית וגבול דרומית תחתית, ומרחיבין והולכין עד עדי עד. והם זרועות עולם. ובפנים מהם הוא האילן. ובכל אלה האלכסונים יש כנגדם פקידים והם י"ב, וגם בפנים בגלגל י"ב פקידים, והם שלשים ושש פקידים עם האלכסונים, ולכל א' שר גבוה, דכתיב כי גבוה מעל גבוה שומר, נמצא לרוח מזרחית תשעה, לרוח מערבית ט', לרוח דרומית ט', לרוח צפון ט', והיינו ג' פעמים י"ב פקידים שהם פקידים בתלי וגלגל ולב מהם מתפרנס הלב, והלב מפרנס כולם... (שיר השירים ח טו, ועיין שם עוד)
בראשית - מה שפתח הקב"ה את התורה בבי"ת ולא באל"ף, אף על גב שהיא ראשונה לכל האותיות, לומר לך מה בי"ת זו יש לה גדר ומסובבת היא מג' רוחות מזרח מערב דרום ופרוצה מצפון, כך ברא הקב"ה את העולם גדור משלש רוחות אלו ופרוץ לצפונו, ומשם באות רוחות רעות ומזיקות בעולם. וכן מצינו ששמו של הקב"ה כתוב באל"ף דל"ת במקרא קל"ד פעמים כנגד ראשי וסופי אותיות תיבות של מזרח דרום מערב שעולים כך, לומר שהם סגורים בשמו, שכן קל"ד לשון סגירה, כמו קליד"א, אבל צפון אינו בכלל עד שיבוא הקב"ה ויסגירנו בשמו, והניחו פרוץ לדון בו לעתיד עובדי פסילים, שיאמר להם תבא יראתכם אם תוכל לסגור רוח צפוני שהוא פתוח, כי שארי רוחות סגורים בשמי, וכשתמנה כל האלפא ביתא (אל"ף בי"ת גימ"ל וכו' הם בערך אלף חמש מאות ותחלקם לשלשה) תמצא חמש מאות למזרח וכן למערב וכן לדרום, כנגד חמש מאות שנה מהלך שיש על פני רוחב כל אחד ואחד. (בראשית א א)
יערוף כמטר - ...הזכיר כאן ארבע רוחות העולם, כשם שהעיד עליהם שמים וארץ כך העיד עליהם ארבע רוחות העולם, שאם ישמרו התורה ינשבו להם רוחות טובות. יערוף כמטר - זהו רוח מערבי, שבא מערפו של עולם ודרכו להביא מטר. תזל כטל - רוח צפונית שהיא נוחה כטל. כשעירים - רוח דרומית שמשתערת כשעירים. כרביבים - רוח מזרחית שמרבה זרעים ומגדלת צמחים והם מנשבות בכל יום, רוח מזרחית בבקר, ורוח דרומית בחצי היום, רוח מערבית בתחלת הלילה, ורוח צפונית בחצי הלילה... (דברים לב ב)
...ופסוק זה מבאר סוד היות שכינה שהיא במערב כלולה מו' קצוות ולרמוז על זה נקרא המערב בשם ים, כי הים בית קבול למים, וסדר ארבע רוחות העולם במרכבה העליונה הם אבות עולם ודוד, דרום תחלה שכן אברהם תחלת האבות, וכתיב בו (בראשית כ') ויסע משם אברהם ארצה הנגב, צפון שכן יצחק התגבר בעקדה, מזרח שכן כתיב ביעקב (שם ל"ב) ויזרח לו השמש, והמשילו יוסף בנו לשמש, ודרשו רז"ל אמר יעקב מי הגיד לזה ששמי שמש, מערב הוא הסוף והוא כנור של דוד המנגן מאליו, והוא הנקרא ים, וזהו הים האחרון. וכדי לרמוז על ארבע אלה נקראו ארבע רוחות העולם בשמות אלו, וזה מבואר. (שמות כו טו)
ימה וצפונה ותימנה ומזרחה - לא מצינו זכרון הרוחות בתורה בסדור אחד, כי לפעמים יקדים הכתוב רוח מזרחי לכלן... וזהו הסדר הראוי כי הם רצופות ישרות ממזרח למערב ומצפון לדרום, ולפעמים יקדים מערב לכולן, שנאמר ליעקב (בראשית כ"ח) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ולפעמים יקדים צפון לכולם, שאמר לאברהם (שם י"ג) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה. ומה שהתחיל ביעקב ומשה ומרוח מערב יתכן לתת טעם בזה על שם השכינה שירדה עם יעקב למצרים, וידוע כי השכינה במערב, גם בכאן משה ידבר בתחלה אל השכינה, והזכיר תימנה ולא נגבה כי חצי השם נרמז בכל רוח ורוח... וצריך אתה לדעת כי ד' רוחות העולם שהם מזרח ומערב וצפון ודרום יש להם שלשה שמות, מזרח קדם פנים, מערב ים אחור, וכן דרום נגב ימין, וכן צפון אסתן שמאל. ובאור זה כי נקרא רוח מזרח כן על שם שמשם זריחת השמש, וקדם כי מאותו רוח יקדים לזרוח, ופנים על יצירתו של אדם שנבראו פניו למזרח ואחוריו למערב ימינו לדרום שמאלו לצפון. וכן נקרא מערב על שם שקיעת השמש, שהצורות מתערבות באותה שעה, וים לפי שהים הגדול במערבו של עולם... (דברים ג כז, וראה שם עוד)
ימה וצפונה - מחנות בחינות הדין, תימנה - מיכאל בעל החסד, ומזרחה - של רחמים. (דברים ג כז)
...ולפיכך כל בעלי תשובה מתנועעים אל צד המזרח, שהוא התחלה, ובהתחלה הפשוטה היא הסתלקות החטא. ואמרו עוד כי גן עדן נברא קודם שנברא העולם, כי גן עדן הוא הפשיטות מן דרום, כי דרום נקרא ימין בכל מקום, וצפון נקרא שמאל, כדכתיב צפון וימין אתה בראתם, וכן הרבה בכתוב, והימין נקרא יד אחת והיא ראשונה ואין בה שניות, ויד השמאלית נקראת יד שנית, וכאשר יש יד שנית אז יש שניות, ובכל שניות יש התנגדות, ולפיכך הגן עדן ששם המנוחה והעונג ואין התנגדות כלל הוא כנגד צד דרום, שהיא אחת ואין בה שניות. והגיהנם שהוא הפך זה שיש דין והתנגדות לנמצא הוא נגד צד שמאל, ששם השניות. וזה תבין מה שאמרו למה לא נאמר כי טוב בשני מפני שבו נברא גיהנם, מפני שהגיהנם יש בו התנגדות הוא מתיחס לשניות... ואמר שכסא הכבוד נברא תחלה, הוא כנגד צד המעלה, כי המעלה הוא התנשאות אל הדבר, וההתנשאות הפשוט שהוא מבלי שמתערב עמו שום צד מטה הוא כסא הכבוד, כי צד המעלה של עולם הגשמי יש עמו המטה, ומפני כך המעלה של עולם הגשמי אינו המעלה במוחלט, שהוא בלי הצטרפות לו שום מטה, אבל המעלה המוחלט הוא המעלה הפשוט והוא כסא הכבוד שהם רם ונשא...
וכן מה שאמרו שנברא בית המקדש קודם שנברא העולם, זהו מצד המערב, כי המערב נקרא אחור, וכל דבר שהוא אחור הוא השלמה, כמו שמבואר למעלה, ובית המקדש הוא השלמה שהוא משלים העולם, והיא השלמה פשוטה, שהמערב הוא השלמה אבל הוא בלתי פשוט לגמרי שצד המערב בעולם הגשמי המורכב מכל צדדין אינו פשוט... אבל שמו דהיינו מה שהוא מיוחד בו נברא קודם שנברא העולם שגזר השי"ת קודם שנברא העולם על המעלה שלו המיוחדת לו וגזירתו ית' היא הבריאה בעצמו. ודבר זה הוא הנגד צד המטה, כי צד המטה בבחינה מה הוא עליון כמו שהעליון אין דבר עליו כך אין דבר על המטה, ודבר זה ידוע מענין המטה, ונמצא כי המטה מצד זה הוא עליון, כי אין דבר עליו, והוא כנגד שמו של המשיח שיהיה מושל בתחתונים שאין עליו ממשלה, ולפיכך המטה הוא ראשית, מפני שמצד המטה אין קודם לו. ונברא השמים וארץ בראשית, והאחד הוא המעלה והשני המטה... (גבורות ה' פרק ע)
כשהנך רואה כי כל הברכות מוצאם מדרום, וכל הרעות חס ושלום מצפון תבואנה, הנה מהעבודה עצמה כמו שהיא תשכיל ותבין כי כן הוא הדבר, ואין כל שאלה כי זה הוא זה, הן הן המציאויות, והוא ית' כן אמר ונעשה רצונו, והוא הוא סוד. (דעת תורה בראשית עמ' רעו)
...משמעותן של ארבע הרוחות במקדש מתפרשת אפוא כמשמעות הענינים והכלים הסמוכים אליהן, והוא הדין לגבי ארבע רוחות המזבח, המורה את הדרך אל הגשמתן של מטרות החיים המיוצגות במקדש, ובכן, מערבו של מזבח מסמל את התורה, מזרחו את העם המשתית את חייו על התורה ומתחזק בה, צפונו את חייו החומריים של העם, דרומו את חיי רוחו. על ידי מדרש סמלים זה תתפרש יפה משמעותו של מעשה הקרבנות... (שמות כז סוף ח, וראה שם עוד)