ריחים

 

לא יחבול ריחים ורכב, כי נפש הוא חובל. (דברים כד ו)

תלמוד בבלי:

החובל את הריחים עובר משום לא תעשה, ועובר משום שני כלים, שנאמר לא יחבול ריחים ורכב, ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש, שנאמר כי נפש הוא חובל. אמר רב הונא חבל ריחים לוקה שתים, משום ריחים ומשום כי נפש הוא חובל, ריחים ורכב לוקה שלש, משום ריחים ומשום כי נפש הוא חובל, ריחים ורכב לוקה שלש, משום ריחים ורכב ומשום כי נפש הוא חובל, ורב יהודה אמר חבל ריחים לוקה אחת, ורכב לוקה אחת ריחים ורכב לוקה שתים, כי נפש הוא חובל לשאר דברים הוא דאתא... (בבא מציעא קטו א)

...ומרחיקין את הריחים שלש מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב, (קשין לכותל, שמנידין את הקרקע בגלגול חבטתו. השכב היא הריחים התחתונה ורכב העליונה והיא קצרה טפח מן התחתונה). (בבא בתרא יז א)

...והא תניא ושל חמור (ריחים קטנים) שלשה מן האיסטרוביל שהן ארבעה מן הקלת, התם מאי טיריא (הרעדה) איכא, אלא משום קלא (י"מ קול הנהגת החמור, וי"מ קול הריחים). (שם כ ב)

המוכר את הבית... מכר את האיצטרוביל (עגול שסביב הריחים ודבר קבוע הוא) אבל לא את הקלת (האפרכסת, ומטלטלת היא)... (שם סה א)

תלמוד ירושלמי:

אין נותנין חטים לריחים של מים אלא כדי שיטחנו כל צורכן מבעוד יום, א"ר חגיי מפני שהן משמיעות את הקול, א"ל ר' יוסי יאות רבי סבר כר' יהודה, ברם כרבנים כמה דאינון אמרין תמן משום לא הותחל בכל טפה וטפה, כן אינון אמרין הכא משום לא הותחל (הטחינה) בכל חטה חטה, א"ר יוסי בי רבי בון מפני שהוא שוכח ותוקע את היתד (שלא יטחנו עוד וזה איסור בנין)... (שבת יא ב)

מדרש רבה:

בחורים טחון נשאו, את מוצא שלא היה רחיים בבבל וכשעלה נבוכדנצר הטעינן ריחיים והורידן, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ג) למענכם שולחתי בבלה, והורדתי בריחים כלם, בריחים כתיב. (איכה ה יד)

רש"י:

קול ריחים - סימן לסעודת ברית מילה, ששוחקין לה סממנין לרפואה, וכבסנהדרין. (ירמיה כה י)

רד"ק:

קול ריחים - שטוחנן תבלין לסעודה. (שם)

אבן עזרא:

לא יחבול ריחים - שם שנים ולא יתכן להיותם נפרדים. ורכב - היא ההוה במים, ויש אומרים העץ שהוא על הריחים וי"א כי ריחים התחתונה ורכב העליונה. (דברים כב ו)