רימון

תלמוד בבלי:

דאמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן... פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון, שנאמר כפלח הרמון רקתך, ואמר ר"ש בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתך שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון על אחת כמה וכמה. (עירובין יט א)

תלמוד ירושלמי:

תני בשם ר"ש אין לך בא למחשבת פטור אלא שלשת המינין בלבד, רימון ושקמה וצלף (מהני בהו מחשבת פטור אם חשב עליהם לסייג ולקורות דאינן חשובין כל כך ואינו רימון דקרא אלא אילן שגדלין בו הרימון הוא, ומין אחר הוא, הרימין)... (ערלה א א)

וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים... ורימוני בדן... (שם יט א)

מאימתי הפירות חייבים במעשר... הרמונים משימסו (משיתמעך הפרד שלהן בין האצבעות ויצא ממנו מים). (מעשרות ב ב)

כל כלי בעלי בתים שיעורן ברמונים (אם נקב במוציא רמון טהורים)... הרמונים שאמרו שלשה אחוזין זה בזה (ויצא אחד מהן דרך הנקב)... הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני, ולמה הוזכר רמוני בדאן שיהו מקדשין כל שהן דר"מ, (שאם נתערב אחד מרמוני בדאן של ערלה או כלאי הכרם עם אלף של היתר נתקדשו כולן ואסורין). א"ר יוסי לא הוזכרו רמוני בדאן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום. (כלים יז א והלאה)