קום התעורר בדינים, פתח רעיא מהימנא ואמר, אד-ני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, א-דני בהפיכת האותיות היא דינא, ומשום זה אמרו בעלי המשנה דינא דמלכותא דינא, (משום שהמלכות נקרא אד-ני שהוא אותיות דינא), כל הדינים בשם הזה נדונו, (ונדונים) בד' ובג', בד' היא השכינה שכנגד ג' אבות, (שהיא רביעי אליהם, ובג' הוא) עמוד האמצעי, (דהיינו ז"א שכולל חג"ת), שהוא דיין אמת. והוא דיין לדון מצד אדנ"י, (שהוא מלכות), ששם הוא דיין אמת, ומצד שם אלקים, (שהוא בינה), הוא שופט, זה שאמר כי אלקים שופט... אדון הוא הקב"ה באדנ"י, (כי אדון הוא מלשון דין), לדון בכל מיני דינים לשפחה רעה כי תירש גבירתה, שממנה נמצאים כל הנזקים, שהם מלאכי חבלה... (משפטים תמו)
התשיעי הוא א-דני, וזה היא מלכות הקדושה, שהדינים יוצאים משם לעולם, וזה הוא הכתר האחרון (דהייני ספירה אחרונה) של כל השמות... (ויקרא קסב)
דינא בהפוך האותיות הוא א-דני, ומשום זה אמרו רבותינו ז"ל דינא דמלכותא דינא... (פנחס רע"מ תתסז)
ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר ויאמר א-דני אלקים במה אדע כי אירשנה. אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם שנאמר ועתה שמע אלקינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען א-דני, למענך מבעי ליה, אלא למען אברהם שקראך אדון. (ברכות ז ב)
...ואני מה שמי, א"ל לך נאה להקראות א-דני, שאתה אדון לכל בריותיך. א"ר אחא (ישעיה מ"ב) אני ה' הוא שמי, הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. (בראשית יז ה)
ואדני האדונים הראשון קדש והשני חול. (פרק ד ה)
לכן נאם האדון ה' צב-אות, אמר רבי שמואל בר נחמני כל מקום שנאמר האדון עוקר דיורין ומכניס דיורין, ובנין אב שבכלם הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן, עוקר כנענים ומכניס ישראל. (ישעיה פרק א, שצא)
ארבע אותיות אדנ"י שתים די"ן והם דן, ושתים רחמים שהם א"י, לכך אמר משה שלח נ"א בי"ד, אותיות ד"ן יכנסו בין שתי אותיות א"י למתק הדין, וזהו שלח נ"א בי"ד תשלח. כי כשהיו במצרים גלתה עמהם שם השכינה שהוא שם אדנ"י, והיו האותיות בפירוד, אמר משה חבר נ"א באותיות י"ד ויחבר מין למינו ג' בד' להיות ד"ן למצרים, ויתחבר א' אל יו"ד להיות א"י רחמים לישראל. (שמות)
רצה משה להמתיק בא"י הקול קול הגדול שבאה מחטא אדם הראשון שהטיל הנחש כ"ד מיני מסאבא בחוה, כמו שכתוב בזהר אחרי מות על פסוק ואי"בה אשית, כמנין ואיב"ה הטיל זוהמא בחוה, וזה שאמר משה ואתחנן אל ה' בעת ההיא וגו', וזה שאמר משה ואתחנן ראשי תיבה ואיבה רצה לתקן ואיב"ה, לכן פתח בשם אד"ני שיש בב"ר צירופי אדנ"י בסוד א'ל י'שוב ד'ך נ'כלם. וכתב המקובל ר' משה קורדווארי מי שמכוון בו בעת תפילתו נשמעת תפילתו וכ'... (ואתחנן)
שם אדנ"י נקרא לפעמים בכינוי ברכה, וזה השם שבירך יעקב אבינו ע"ה את בניו, וה' יתברך מסר זה השם לאברהם אבינו ע"ה לפתוח לו שערי אדנ"י וכו', ואחר אברהם ירשה יצחק... (האזינו)
ויאמר א-דני - לגדול שבהם אמר וקראם כולם אדונים ולגדול שבהם אמר אל נא תעבור, ובלשון זה הוא חול. דבר אחר קודש הוא, והיה אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים. (בראשית יח ג)
אל נא א-דני - רבותינו אמרו ששם זה קדש שנאמר בו להחיות את נפשי, מי שיש בידו להמית ולהחיות. (שם יט יח)
נגלו אליו האלקים - במקומות הרבה יש שם אלקות ואדנות בלשון רבים... אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים. (שם לה ז)
...ודע וראה כי אברהם אבינו לא הזכיר בדבריו שם יו"ד ה' רק בצירוף השם הכתוב באל"ף דלת או בצירוף א-ל עליון עמו ויזכיר בעניני אלקים, וכן יאמר ה' אלקי השמים... ואם תזכה תבין זה כולו ממה שאמרו במסכת יבמות כל הנביאים נסתכלו באיספקלריא שאינה מאירה, ולפיכך אמר ישעיה ואראה את ה', ומשה נסתכל באיספקלריא המאירה ולפיכך אמר כי לא יראני האדם וחי, ואראה את ה' כתוב באל"ף דל"ת... (בראשית יז א)
א-דני למה הרעותה - נכתב באל"ף דל"ת, כי בשם המיוחד שהוא מדת הרחמים לא יריע לעם. ולמעלה הזכירו שני פעמים באל"ף דל"ת שהיה מתחנן בו שלא יחר בו האף, ואולי היה מתירא מהזכיר ה' הגדול המחודש לו ומדבר אליו. (שמות ה כב)
...וזה טעם את פני האדון ה' המפרנס עבדיו ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצוה. והנה אל פני כמו לפני, וכבר רמזתי לך פירוש הפנים בעשרת הדברות, ולכן אמר האדון ה', כמו שאמר בפעם השנית האדון ה' אלקי ישראל, וכן הנה ארון הברית אדון כל הארץ, מלפני אדון חולי ארץ. (שם כג יז)
ראה שמות קדש, חלק א פרק סא.
האדון ה' - והארץ שלו, שלא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות, כמו שמפורש בפרשת כי תשא... וסמיך ליה כי אוריש גוים מפניך וגו', וכן בכל מקום לפי ענין המעשה (בהקב"ה) שבפרשה קורא את הקב"ה, וגם רבותינו דרשו הנה האדון ה' צב-אות מסעף פארה בכל מקום שאתה מוצא את הלשון הזה מוציא דיורין ומכניס דיורין. (שמות כג יז)
א-דני אם נא מצאתי חן - על דרך הפשט קרא את כולם אדונים... אבל מפני שמצאנוהו קמוץ בכל הספרים יש לנו לומר שהוא קדש וקראם בשם רבים. ויתכן לומר כי למיכאל לבדו הוא שקרא בשם רבו מפני שהוא מלאך החסד כמדתו לכך התחיל לדבר עמו... וטעם היות השם הזה קמוץ כשהוא קדש ידוע הוא, ולפי הפשט בחכמת הנקודות הקמ"ץ מעלה גדולה וראשון לשבעה תנועות... ומטעם זה בנקוד זה השם לא תמצא פת"ח אלא קמ"ץ כי המעלה העליונה הגדולה המורה עליונות ושהוא בלתי נסמך לאחר כדבר הנברא, ומפני זה נכתב באל"ף דל"ת כשהוא קדש קמ"ץ וכשהוא חול בפת"ח...
ועל דרך הקבלה טעם קמצתו מפני שהשם עצמו נקמץ מחובר משני השמות הקדושים כל אחד בן ארבעה אותיות, האחד מורה קדמות ויחוד והאחד מורה על האצילות, ועל כן האל"ף בראש והיו"ד בסוף ומדת הדין באמצע... (בראשית יח ג)
מקדש א-דני - אולי כדעת חכמי הקבלה ששם זה הוא בית המקדש ומשכן לשם הוי"ה כהארון שבו העדות... (שמות טו יז)
בעיניך א-דני - לחכמי הקבלה שם זה הוא השער שבו נכנס כל מבקש משער לשער לדבקה בו, שהוא סוף המעלות וההיכל בו שוכן על סוד מקדש א' כוננו ידיך, ולכן קבעוהו בתחלת שמונה עשרה, ולפעמים נקרא אד' בכינוי לשון כל, לפי שלא יחסר בו כל, וממקום זה יפיק כל שואל רצונו, והוא הקרוב לקוראיו כבדניאל ט' והמוחל והסולח. (שם לד ט)
א-דני - רומז לסבה הראשונה, ומפני העלם מהותו היו מכנים אותו בשם אדנות. (דניאל ט ד)
אל פני האדון - יאמר אדון על מנהיג הענינים הנפסדים, אמר אם כן שהוא אדון פני העם הנראים בפרט, ובהראותם לפניו הם כעבד המקביל פני רבו, והוא גם אדון הקרקע כאמרו "כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי", ושלזה ראוי להודות לפניו על האביב הקציר והאסיף ביבול הארץ. (שמות כג יז)
ואדונינו - שם אדנות המשלשל ופועל כל אשר חפץ השם הגדול.. (תהלים קלה ה)
אל א-דני - שם זה יתייחס אל פי ה' כנודע לאנשי חן, ועל כן נתחיל בו תפלתנו, וכן דניאל שתחלה בקש שה' יפתח שפתיו, כמו שאמר "לבקש תפלה". (דניאל ט ד)
ראה עוד שמות קדש בראשית טו ב.
...ולפיכך השם מיוחד בד' אותיות, קרא בשם אדנות כי שם הכתיב ממנו הם ניסים ונפלאות בעולם, ושם א-ד בו מנהיג עולם הטבע כמו האדון שהוא מושל ומנהיג כסדר שלו, ולכך אצל שם א"ד כתיב תמיד אדון כל ארץ, שכך כתיב (תהלים קי"ד) "מלפני אדון חולי ארץ", (שם ח') "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ", כי השם הזה הוא שם א"ד בו מנהג הטבע. ומפני כי לא נעשה כאן נס נגלה רק הכל היה בהנהגת העולם, לכך לא נזכר השם המיוחד במגילה הזאת אפילו שם א-ד לא נזכר כי מאחר שהיה הכל בטבע ולא נראה פועל השי"ת בנגלה... (אור חדש ד"ה ויקח המן)
והנה ממה שיש עוד להבחין הוא, כי הבורא ית"ש הנה הוא מלך על כל בריותיו. ופירוש ענין זה הוא, כי אמנם אמתת מציאותו ית' הוא דבר בלתי נתלה בזולתו כלל ובלתי מתיחס לזולתו, כי הנה הוא מצוי מוכרח ושלם מצד עצמו ואין לו שום יחוס עם אחר כלל, לא למעלה ממנו ולא למטה ממנו, פירוש שאין לו סבה שיתלה בה כלל, לא כמסובב עם סבתו ולא כמצטרף עם מצטרפו, והנה בבחינה זאת נקראהו בשם אלקים ב"ה, דהיינו המצוי המוכרח מצד עצמו, ואמנם בהיות שרצה וברא נבראים וכלם תלויים בו במציאותם ובכל בחינותם וכמו שכתבנו נקראהו בבחינה זו אדון כל, כי הכל ממנו והכל שלו, והוא שליט בכל כרצונו... (דרך ה' חלק ד פרק ד ב)
...הנה הוא ידוע לכל כי תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו יתברך, דאין מלך בלא עם, פירוש עם מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, כי אילו אפילו היו לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפילו על שרים לבדם רק ברוב עם דווקא הדרת מלך, ושם המורה על מדת מלכותו יתברך הוא שם אדנות, כי הוא אדון כל הארץ, ונמצא כי מדה זו ושם זה הן המהוין ומקיימין העולם להיות עולם כמות שהוא עכשיו יש גמור ודבר נפרד בפני עצמו, ואינו בטל במציאות ממש, כי בהסתלקות מדה זו ושם זה חס ושלום היה העולם חוזר למקורו בדבר ה' ורוח פיו ית', ובטל שם במציאות ממש ולא היה שם עולם עליו כלל. והנה גדר ובחינת שם עולם נופל על בחינת מקום ובחינת זמן דוקא... והנה כל בחינות אלו אין להן שייכות במדות הקדושות העליונות כי אם במדת מלכותו ית' לבדה שייך לומר שהוא ית' מלך למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין, וכן בבחינת זמן ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך, ונמצא שחיות המקום וכן חיות הזמן והתהוותם מאין ליש וקיומם כל זמן קיומם הוא ממדת מלכותו ית' ושם אדנות ב"ה, ולפי שמדת מלכותו ית' מיוחדת במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד כמו שיתבאר הלכך גם בחינת המקום והזמן בטילים במציאות ממש לגבי מהותו ועצמותו ית' כביטול אור השמש בשמש. וזהו שילוב שם אדנות בשם הוי"ה, כי שם הוי"ה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הוה ויהיה ברגע א', וכן למעלה מבחינת מקום כי הוא מהוה תמיד את כל בחינת המקום כולו מלמעלה עד למטה ולד' סטרין. והנה אף על פי שהוא ית' למעלה מהמקום והזמן אף על פי כן הוא נמצא גם למטה במקום וזמן, דהיינו שמתייחד במדת מלכותו שממנה נמשך ונתהווה המקום והזמן, וזהו יחודא תתאה (שילוב הוי"ה באדנות ב"ה, דהיינו שמהותו ועצמותו יתברך הנקרא בשם אין סוף ב"ה מלא את כל הארץ ממש בזמן ומקום, כי בשמים ממעל ובארץ ולד' סטרין הכל מלא מאור א"ס ב"ה בשוה ממש, כי כך הוא בארץ מתחת כמו בשמים ממעל ממש כי הכל הוא בחינת מקום הבטל במציאות באור אין סוף ב"ה המתלבש בו על ידי מדת מלכותו המיוחדת בו ית', רק שמדת מלכותו היא מדת הצמצום וההסתר להסתיר אור אין סוף ב"ה שלא יבטלו הזמן והמקום ממציאותם לגמרי ולא יהיה שום בחינת זמן ומקום במציאות אפילו לתחתונים... (שער היחוד והאמונה פרק ז)
...והנה שם אדון בכל כנוייו בלשון רבים, כמו "כי היום לוקח אדוניך" זולתי בכנוי מ"ב יבא בלשון יחיד הנו"ן חרוקה, ולהבדיל בין שם קדש לשם חול יבא שם הקדש תמיד בקמ"ץ, ובא בלשון רבים ליחיד על דרך הגדולה והרוממות, רוצה לומר כמו שבא לפעמים דרך היחיד לרבים להורות על התאחדות הרבוי, ככה יבא כאן ניקוד הרבים ליחיד להורות על רבוי האחדות, כי אחדות אדונותו יתברך מתפשטת על כל פרט מפרטי הנבראים, לכן פירושו האמתי הוא אדון כל, וכן ברבה (י"ז) א"ל אדם להקב"ה לך נאה להקראות ה' שאתה אדון לכל בריותיך... (בראשית ב ד)
וזה אשר תעשה - בא לרמז שה' יפרוש על העולם החדש סוכת שלום כמו שבאר בתקוני זוהר, שהוא יחוד הוי"ה ואדנ"י, ששם הוי"ה מורה על שמהוה ומחדש, ושם אדנ"י מורה על השמירה וההשגחה, ועת יסכך הוי"ה על אדנ"י שמנינו עולה סוכה יצא מספר שלום, כיצד, כשתכפול יו"ד של הוי"ה עם א' של אדנ"י הוא עשרה, וה"א של הוי"ה עם ד' של אדנ"י הוא עשרים והם שלשים אמה קומתה, וא"ו של הוי"ה עם נו"ן של אדנ"י הם שלש מאות אמה אורך התיבה, וה"א אחרונה של הוי"ה עם יו"ד של אדנ"י הם חמשים אמה רחבה... (בראשית ו טו)
ילך נא א' בקרבנו - שהגם שאמר לו "את הדבר הזה אשר דברת אעשה" לא הבטיחו שיעשה תיכף וגם שאז לא בקש רק שפניו ילכו שהוא השגחתו הפרטית, ועתה בקש שילך שם א-דני שמורה על מדת מלכותו שהוא שכינת עוזו, ושיצוה לעשות המשכן שישכון בתוכם שעל זה לא הבטיחו עדיין, על כן הזכיר פה שם א-דני שני פעמים שהוא השער לה' הנודע והוא ששכן בין כנפי הכרובים. (שמות לד ט)
לקרא בשם ה' - האדם החל לשכח את שם ה', את היחס המיוחד שבין ה' לאדם... אין די שנאמין באמונה שלמה, שהעולם נברא בידי א-ל אחד, שקבע את חוקיו לעד, אין די שנדע, שגורל האדם תלוי בחוקים אלה, אלא שם ה' מורה לישראל ולאנושות, שהא-ל משגיח על אדם ואומות, אל ינצל האדם את העולם לטובתו, אלא ירדה (ימשול) בעולם כדי לעשות בו את רצון ה', ישלוט בעצמו וישעבד לה' את הרצון והחברה, כך יזכה לדביקות בה', המשחררת מכל כפיה. משום כך אין זה מקרה, שאנו הוגים את שם ה' כשם אדנות, התוצאה הישירה של משמעות שם ה' היא המלכת הא-ל עלינו, אנחנו מודים שהא-ל הוא ה' אם נקרא לו אדונינו, הוא אדונינו ואנחנו עבדיו... (בראשית ד כו)
...אברהם היה הראשון, שקראו לה' אדון, שם אדנות נזכר תמיד בפי עבד ה' והנביא. אדם העובד את ה', והוא כלי שרת בידי ה', הרי הוא קורא לה' אדון, ואין הוא קורא לו אדוני אלא א-דני, ה' איננו רק אדון לו, בין רבים אחרים השולטים בו, אלא ה' הוא אדונים לו, אין הוא משועבד אלא לה' לבדו, והוא קורא לו אם כן א-דנ י. (שם טו ב)
מקדש א-דני - ...מכאן גם השם א-דני הנזכר לעולם בפיו של מי שרואה את עצמו כלי ביד ה'. משה וישראל רואים את עצמם עבדים וכלים למימושו של אותו ייעוד גדול ומבורך, שה' כונן את ראשיתו זה עתה עם התגלות גבורתו האדירה ושלטון אהבתו ומשפטו... (שמות טו יז)
ראה עוד שמות קודש דברים ג כד.
א-דני - ...והנה בברכות איתא אר"י משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם אבינו וקראו אדון, שנאמר ויאמר א-דני אלקים במה אדע, אר"י אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר ועתה שמע אלקינו וגו' למען א-דני, למענך מיבעי, אלא למען אברהם שקראך אדון. וכבר הקשו התוספות אמאי לא מייתי קרא הקודם "א-דני אלקים מה תתן לי". אמנם מתחלה יש לדעת דשם א-דני משמעו בכל מקום על שידוד הטבע, ובא זה השם על זה שהוא ית' משנה לפרקים הליכות הטבע כאדון על שלו, שהוא משנה לצורך שעה הנהגה הרגילה שמסר לעבדיו... מה שאינו כן לשון המקרא דכתיב ברגלים שני פעמים, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" אין משמעו בשביל נס ופלא, אלא להתברך בגידולי השנה בג' רגלים, ועל זה כתיב שיראו פנים בעזרה אל פני האדון פרטי המשגיח על עבדיו הנאמנים וחשובים בעיניו עד שהוא בעצמו משגיח על פרנסתם... אכן אברהם אבינו העומד לפני הקב"ה באמונה ביקש גם צרכיו בהליכות עולם הטבע ממנו ית' בשם א-דני, להגיד כי הוא אינו מכיר שום שר כי אם אותו לבדו ית', ועל זה אמר כאן אד-ני...
ועל פי מה שכתבנו מבואר מה שכתבו התוספות ברכות מ"ט א' דאלקי אברהם הוא מלכות, משם שקרא להקב"ה אדון. וקשה לכאורה הרי אנו אומרים את הוי"ה בשם אדנות, ומכל מקום צריך לומר מלך העולם, אבל לדברינו מבואר שאינו דומה, דשם אד-ני שאנו אומרים משמעו שהוא יכול לשנות ולשדד הטבע כאדם העושה בתוך שלו, ומשום שאין הליכות הטבע ניכר שבא בהשגחת ה' שעל זה מורה שם הוי"ה, שהוא מהוה הכל, משום הכי אין אומרים זה השם ככתבו, דאסור לומר שבח הקב"ה מה שאינו מובן להמדבר בשכלו כי כן הוא, אבל השם א-דני בשעה שמשדד הטבע הכל יודעים דמאן עביד ניסא קוב"ה, ואם כן אינו מלכות. מה שאינו כן אברהם אבינו קראו אדון שמנהיג הטבע שלו, משום הכי היינו מלכות, ואל תתמה דשם א-דני יש לו שתי הוראות דכך שם אלקים יש לו שתי משמעויות... (בראשית טו ח)
כח א-דני - שזה השם מסוגל לעשות נפלאות וגבורות כמו שביארנו בפרשת תשא על הפסוק "ילך נא א-דני בקרבנו", ועל זה היתה התשובה שם "נגד כל עמך אעשה נפלאות", ואנו מזכירים בתפלה "אתה גבור לעולם א-דני", משום הכי אמר שיהיה כח זה השם מתגבר על כח הדין שקבע הקב"ה בהם אה"ע שמגיע מזה שראוי לכלות כרגע, וכמו שכח א-דני מתגבר על הליכות הטבע שקבע הקב"ה את עולמו, כך יגדל זה הכח על מדת הדין המתוח עליהם. (במדבר יד יז)
ראה שמות קדש ויקרא כו ד.
...ואדנות מורה שהוא אדון הכל ומלכותו בכל משלה, שמדת המלכות אשר בשבילה היה הבריאה הגבולית ומצומצמת כאלו יש נבדלין לגלות מדת מלכותו שאין מלך בלא עם (עיין פרקי דר"א י'), מדה זו בכל משלה בכל חלקי החיים אשר על פני האדמה היא הנותנת חיים כנ"ל. וזהו הוראת שם האדנות הכח של אדנות, והוא הכח של ההתצמצמות והמצא בעלי גבול, וזהו ענין מ"ש על ההויה שם האדנות. והמקובלים רמזו על פסוק וה' בהיכל קדשו הס וגו' היכ"ל וה"ס בגימטריא אד' שהוא היכל להויה, רוצה לומר כמו שהמלך מוצנע בהיכלו ואין עצם המלך נגלה רק ההיכל אשר מוצנע בו, כך התגלות הוי"ה על ידי כח האדנות שהוא מוצנע בו, כי חלק החיים אשר נטע בתוכינו הוא המעורר אותנו ומעיד על כח ההויה וההתפשטות עד אין קץ. (חלק ג דובר צדק עמוד ד)
ראה עוד שם הוי"ה מדובר צדק עמוד נו.
...והנה ידוע איהו אמת ואיהי אמונה, דשם אדנ"י שכנגד מדת מלכות מורה שאנו מאמינים שהשי"ת הוא אדון העולם ואנחנו עבדיו, ומצד אמונה כל אחד יוכל להשים על לבו שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו, ומיד נופל עלינו היראה והפחד וההכנעה מלפניו ית"ש, והוא מהארת שם זה, דאם אדונים אני איה מוראי, ואמונתך בלילות היינו בעת החשך כשהקב"ה מאיר לי לאמתותו זה יחוד השמות הוי"ה אדנ"י שהוא יחוד קוב"ה ושכינתיה, ונפתח פתח הנסים לעשות נס שלמעלה מהנהגה, כי שם אדנ"י הוא הנהגת העולם הזה, ושם הוי"ה הוא הנהגה שלמעלה מהנהגה הנגלית, וזה שכתוב בעץ החיים שצירוף הוי"ה אדנ"י עולה בגימטריא נ"ס, כי שם אדנ"י עולה ס"ה ושם הוי"ה במילוי אלפין עולה מ"ה, ועולים יחד גימטריא נ"ס... (פרי צדיק לחנוכה ג)