שבוע

(ראה גם: שבת)

תלמוד בבלי:

שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה (שהשבת אינו מתחשב אחר ימים הבאים אלא אחר ששת ימים שעברו)... (נדרים ס א)

לאחר שבת מאי, יתיב ר' זירא קמיה דרבי אסי, ואמרי לה רבי אסי קמיה דרבי יוחנן וקאמר חד בשבא ותרי ותלתא בתר שבתא, ארבעה וחמשה ומעלי שבתא קמי שבתא. (גיטין עז א)

רש"י:

מלא שבוע זאת - דבוק הוא, שהרי נקוד בחטף, שבוע של זאת, והן שבעת ימי המשתה בגמרא ירושלמית. (בראשית כט כז)

אבן עזרא:

...והחל המן לרדת ביום ראשון כי מיום רדתו נחל לספור, כי כל האומות סומכין על ישראל במספר הזה, והנה הערלים קרו שמות ימות השבוע על שמות המשרתים ויום שבת לא כן, ובלשון ערבי קראו חמשה ימים על דרך המספר, ויום ששי אלגומ"ע על שם חסורם, כי הוא להם היום הנכבד בשבוע, ויום שבת קראו אותו סב"ת, כי השי"ן והסמ"ך מתחלפים בכתיבתם, ואלה מישראל למדו, כי הנה אנשי הודו שאינם מודים במעשה בראשית תחלת ימי השבוע להם יום רביעי, בעבור כי כוכב היום הוא כוכב חמה ויש לו שלטון עליהם כפי דבריהם. (שמות טז א)

כוזרי:

אמר החבר, השמעת על אומה שחולקת בשבוע הידוע, שהתחלתו מיום ראשון והשלמתו בשבת? היתכן שיש בזה אנשי הצין עם אנשי איי המערב מבלי התחלה והקהל והסכמה?

אמר הכוזרי, לא יתכן זה אלא בהסכמה מן הכל, וזה רחוק, או שיהיו המדברים כלם בני אדם או בני נח או זולתם ויהיה השבוע אצלם מקובל מאביהם. (מאמר א נז)

רש"ר הירש:

מחזור של שבעה ימים מהוה תקופה, בה בא לידי השלמה תהליך של זכייה בדרגה חדשה או מחודשת, כל אימת שמחזור שביעי כזה מוקדש למועד יהיו הרעיונות והדעות שבאו וזכו לתחייה מחודשת ביום הראשון, משיגים את שיא בהירותם וזכותם ביום השביעי... (שמות יב טז)