דאמר הונא חברין אנא ושבור מלכא אחי בדינא... (בבא קמא צו ב)
...אמרוה קמיה דשבור מלכא, אמר להו אפריון נמטייה לרבי שמעון. (בבא מציעא קיט א)
כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר דצה עשרה זימני בארעא פסק הב ליה למר יהודה, א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, א"ל מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה, איכא דאמרי א"ל אידכר מאי עבדת באורתא. (ע"ז עו ב)