(ראה גם: סנחריב, חזקיה)
כה אמר א-דני אלקים צב-אות לך בא אל הסוכן הזה על שבנא אשר על הבית. מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, חוצבי מרום קברו חוקקי בסלע משכן לו. הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר, ועוטך עטה. צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים, שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדוניך. והדפתיך ממצבך, וממעמדך יהרסך. (ישעיה כב טו)
...מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד... והא הוה חזקיה, הוה שבנא... (גטין נט א)
מאי קשר רשעים, שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא, כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא, שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו, שנאמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. הוה קא מסתפי חזקיה אמר דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקוב"ה בתר רובא, כיון דרובא מימסרי אינהו נמי מימסרי, בא נביא ואמר לו לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר, כלומר קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין. הלך לחצוב לו קבר בקברי בית דוד, בא נביא ואמר לו מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר... אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בו צרעת, כתיב הכא ועטך עטה, וכתיב התם ועל שפם יעטה... כי הוה נפיק (עם סיעתו לצאת מירושלים להשלים עם סנחריב) אתא גבריאל אחדיה לדשא באפי משרייתיה (סגר הדלת בעד מחנהו), אמרו ליה משרייתך היכא, אמר הדרו בי, אמרו ליה אם כן אחוכי קא מחייכת בן, נקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנין. אמר רבי אלעזר שבנא בעל הנאה היה, כתיב הכא לך בא אל הסוכן הזה, וכתיב התם ותהי לו סוכנת, ואומר כי השתות יהרסון צדיק מה פעל, רב יהודה ורב עינא, חד אמר אילו חזקיה וסיעתו נהרסים צדיק מה פעל, וחד אמר אילו בית המקדש יהרס צדיק מה פעל. ועולא אמר אילו מחשבותיו של אותו רשע אינן נהרסות צדיק מה פעל... (סנהדרין כו א)
גופא אם הכהן המשיח וגו' זה שבנא, דכתיב ביה לך בא אל הסוכן וגו', אמר רבי אלעזר כהן גדול היה, ר' יהודה אומר אמרכול היה, על דעתיה דר' אלעזר דאמר כהן גדול היה, והלבשתיו כותנתך, על דעתיה דר' יהודה ב"ר דהוה אמר אמרכול היה וממשלתך אתן בידו. תני ר' חייא למה הוא קורא אותו אמרכל, שהיה מר לכל. א"ר ברכיה מן הדא סכנין הוה ועלה ונתמנה קימים איספסריאין בבית המקדש, הוא שהנביא מקנטרו ואומר מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, אמר לו גלויי בר בלויי איזה כותל בנית כאן איזה עמוד העמדת כאן, אפילו איזה מסמר קבעת כאן... עשאו כמין שובך ונתן קברו עליו. חוצבי מרום קברו, ר' שמואל בשם מר עוקבן אמר ממרום נחצב עליו שלא תהיה לו קבורה בארץ ישראל... צנף יצנפך צנפה, גלות בתר גלות, כדור, מה הכדור הזה שמתלקט בידים ואין מגיע לארץ כך הוא, אל ארץ רחבת ידים זו כסיפא, שמה תמות ושמה מרכבות כבודך, על דעתיה דר' אלעזר דהוא אמר כהן גדול היה שהיה נהנה מן הקרבנות, על דעתיה דרבי יהודה ב"ר דהוא אמר אמרכל היה, שהיה נהנה מן ההקדשות. קלון בית אדוניך, על דעתיה דר' אלעזר שהיה כהן גדול, שהיה מבזה את הקרבנות, על דעתיה דר"י ב"ר שאמר אמרכל היה, שהיה מבזה את ב' אדוניו, ואי זה זה, זה ישעיהו וחזקיהו.
רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר מה עשו שבנא ויואח נטלו אגרת וכתבוה ותחבוה בחץ והושיטוה בעד החלון ונתנוה לסנחריב, מה כתבו בה, אנו וכל בני ישראל מבקשים להשלים לך, ישעיה וחזקיה אין מבקשים להשלים לך, והוא שצפה דוד ברוח הקדש ואמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת, זה שבנא ויואח, כוננו חצם על יתר, על תחי גירא, לירות במו אופל לישרי לב, לשני ישרי לה ואיזה זה ישעיהו וחזקיה. (ויקרא ה ה)
כי הנה הרשעים ידרכון קשת, ר' ברכיה בשם ר' אבא אמר זה שבנא ויואש... (מזמור יא, וכנ"ל במ"ר)
מי השילח - ...ונבא על שבנא וסיעתו שרצו למרוד בחזקיה על שמאס בשלחן של מלכים, אלא אוכל ליטרא של ירק ועוסק בתורה... אמר להם הקב"ה אוכלין אתם מתאוים, אני מביא עליכם אוכלין הרבה את מי הנהר וגו'. (ישעיה ח ה)
למקדש - עצת שבנא ופקח להשבית בית דוד תהיה להם סימן פורענות. לשני בתי - פקח ושבנא. (שם שם יד)
ושבנה - לסדר עולם שטף סנחריב שבנה וסיעתו כשהלך לכוש, וברז"ל שיצא אליו כשצר על ירושלים ותלאוהו בסוסים. ויתכן שכאן לא מרד בגלוי ולכן בא קרוע בגדים, והנביא גילה עליו והורידו חזקיה מפקידותו ונשאר סופר. (מלכים ב יח יח)
על שבנא - ציוה לנביא לפרסם הקשר הנסתר, ובמלכים נקרא אליקים אשר על הבית, אולי בא במקומו, או כבויקרא רבה שבנא ממונה על בית המקדש ואליקים על בית המלך, או שבנא היה סופר המלך בלבד, וה' ציוה לנביא שידבר אליו בפני הסוכן ואליקים שעל הבית שיהיו עדים. ואולי היו שנים שנקראו שבנא, אחד שקשר על המלך והב' סופר המלך שיצא אל רבשקה מכוסה שקים. (ישעיה כב טו)
...כעין שמצינו שבנא שהיה גדול ביתו של חזקיה, שהיה מתגאה במעשה המצות והיה מבזה את הקרבנות, והוא היה כהן כפי דעת רז"ל, ממה שכתוב והלבשתיו כתנתך, ועל שהיה מבזה את הקרבנות נענש שהרגו סנחריב מלך אשור... (כד הקמח גאוה)