(ראה גם: תענית)
בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל... (תענית כו א)
נשתברו הלוחות מנלן, דתניא בששה בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר בשבעה בו... בשיבסר בתמוז נחית אתא ותברינהו ללוחות... בטל התמיד גמרא, הובקעה העיר, בי"ז הוה, והכתיב בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר וגו', אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה... שרף אפוסטמוס את התורה, גמרא, העמיד צלם בהיכל מנלן, דכתיב ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם. (שם כח ב)
ובטל התמיד, רבי סימון בשם ר"י בן לוי בימי מלכות יון היו משלשלין להם שתי קופות של זהב, והיו מעלין שני כבשים, פעם אחת שילשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להן שני גדיים, באותה השעה האיר הקב"ה את עיניהם ומצאו שני טלאים בלשכת הטלאים... וא"ר לוי אף בימי מלכות הרשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני גדיים, ובסוף שילשלו להן שתי קופות של זהב והעלו להם שני חזירים, לא הספיקו להגיע למחצית החומה עד שנעץ החזיר וקפץ מארץ ישראל מ' פרסה, באותו השעה גרמו העונות ובטל התמיד וחרב הבית.
והובקעה העיר, כתיב בתשעה לחדש הובקעה העיר ואת אמר הכין, א"ר תנחום בר חנילאי קילקול חשבונות יש כאן... תני רשב"י ר"ע רבי היה דורש כה אמר ה' צב-אות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו', צום הרביעי זה י"ז בתמוז, שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל... איכן שרפה, רבי אחא אמר במעברתא דלוד, ורבנן אמרי במעברתא דטרלוסה.
והעמיד צלם בהיכל, ואית תנייא תני הועמד, מאן דאמר הועמד צלמו של מנשה, מאן דאמר העמיד צלמו של אפוסטומוס. (תענית כב ב)
...דרבי הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה, רוחץ בי"ז בתמוז ונוטע נטיעות בפורים. (מגילה ג א)
בי"ז בתמוז ירד משה רבינו ע"ה עם הלוחות הראשונות... ואיתא בשם האר"י ז"ל חג לה' מחר, כי לעתיד לבא יהיה י"ז בתמוז חג כשיתקנו בני ישראל החטא יאירו הלוחות ראשונות, כי יום זה הוא שמחה מצד מתנות הלוחות ועצבון מצד השבירה... (בלק תר"ס)
ולפי האמור יש לפרש הא דאנו עושין הצום בשבעה עשר בתמוז יום חורבן בית שני ולא בשבעה בחודש שבו נחרב בית ראשון, משום דחורבן שני עדיפא ליה. ולכאורה אינו מובן, דהחורבן הראשון שהיו שם חמשת הדברים ארון וכפורת וכו' הצרה גדולה ביותר, אך לפי דרכנו יש לומר דבחודש תמוז היה עיקר התגברות קליפת מדין ועשו, שאליהם מתיחס חורבן בית שני כנ"ל, על כן עדיפא ליה בענין הצום הרביעי החורבן השני...
כן נמי יש לומר ענין הרחקת הצומות דצום הרביעי מתיחס למדין ועשו, והצום החמישי למואב וישמעאל, על כן צדקה עשה השי"ת שהרחיק זה מזה למען לא יהיה להם צירוף, שבאם חס ושלום היה להם צירוף היה להם כח יותר גדול, על כן ההרחק הוא מספר שלשה שבועות. (מטות תרע"ה)
...ביום חתונתו זה מתן תורה, ואם לא היו נשתברו לוחות ראשונות היה אז בי"ז בתמוז יום חתונתו ויום שמחת לבו יחד, ואחר שנעשה הקלקול אז נקרא יום הכפורים יום חתונתו, שאז היה יום סליחה ומחילה ונתקן אז מה שקלקלו בנעשה במעשה העגל, ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, דאחר החטא נצרך לתיקונו לתורה שבעל פה... (ט"ו באב א)